“סדרות ארוכות הן נקודה חלשה של הרבה סופרים. בהרבה מקרים הסופר מאבד את התמקדותו בעלילה הראשית לאור כל העלילות המשניות, וחוזר על עצמו כל ספר וספר עם תיאור חוזר של דמויות (לדוגמת סדרת כישור הזמן), בהרבה מקרים הדמויות בסדרה הופכות פחות מעניינות, חוזרות על עצמן והקריאה עליהן הופכת מייגעת (דוגמת סדרת חרב האמת), אף יש מקרים שבהן סדרה לא מאבדת מעוצמתה (אף שעדיין בהרבה מקרים הספר הראשון הוא הכי מוצלח ), כמו בסדרת שיר של אש וקרח.
במקרה זה ספר זה הוא השביעי!!! בסדרה של ספרים המהווים רומנים הסטורים בתקופת אירופה בזמן שצרפת בהנהגתו של נפוליון מנסה לכבוש את כל אירופה, מסופר סיפורו של ריצ'רד שרפ ,טוראי פשוט בצבא הבריטי, ועם התקדמות המלחמה והרחבתה מתבלט בה אודות לכישרונו בשדה הקרב, כאשר מאורעות שונים לאותה תקופה מתוארים מנקודת מבטו.
שרפ הוא דמות שמצד אחד מתוארת כדמות מאוד פשוטה, אדם שרוצה להותיר את חותמו בעולם, לעשות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, להלחם, ולמזלו המלחמה מאפשרת לו זאת, במערכות בהודו, פורטוגל, ספרד ועוד מדינות, על אף מערכת הצבא הבריטית הנוקשה באותה תקופה שלא מאפשרת לאדם לעלות דרגה אלא אם כן הוא יכול להרשות לעצמו לקנות את דרגתו הבאה, וכישרון כמעט לא משחק תפקיד.
ברנרד קורנוול, סופר הסדרה כותב על מאורעות אלה בכישרון רב, בשפה פשוטה אך מהנה לקריאה. הספרים כולל ספר זה כתובים בסגנון קליל למרות שברוסו מתאר מאורעות קשים לעיתים. סצנות הפעולה חיות וגדושות מתח. הסדרה נוגעת הרבה פעמים בשאלות המעמידות את שרפ בדילמות מוסריות ועל אף שהוא מנסה לראות דברים בשחור ולבן, הרבה פעמים פעולותיו גורמות לו להצטייר בצורה "אפרורית".
סך הכול אין יותר מדי הפתעות בספר למרות שלפעמים האופן שבו שרפ מגיע להכרעת העימות בספר מפתיעה. הספר דומה לקודמיו ומהנה באותה מידה.
לא רק קידום המלחמה של מדינות אירופה בצרפת הוא מה שמותיר את העניין בסדרה אלה ההתפתחות בדמותו של שרפ (בעיקר שלו, שאר הדמויות הן די מקובעות).”