"אמרת שאתה עושה את השלום בשביל הילדים," כותב ילד קטן לראש הממשלה המת, בתמימות ובפליאה השמורות לילדים. אלפים רבים של מכתבים וציורים שלחו ילדים ובני נוער, שהוכו בתדהמה ובכאב על הירצחו של יצחק רבין ז"ל, ביום 4 בנובמבר 1995 בכיכר הנושאת עתה את שמו. בחרנו עשרות אחדות מתוך האלפים וקיבצנו אותם בספר הזה. הילדים, שישבו אז בכיכר, הדליקו נרות, שרו ודמעו - וכתבו, "הילדים האלה", כותב המשורר יהודה עמיחי בהקדמה לספר, "ראו את ההיסטוריה בהתהוותה… אלה הם העדים המהימנים ביותר…" הם כתבו על המרצפות, על הקיר, ושלחו מכתבים ובהם הם מביעים את העצב ואת עוצמת הכאב, אך נאחזים גם בתקווה, ובתומתם הילדותית והאותנטית - מנסים לנחם ולהתנחם.

שם הספר
ישראל - התהוות ושינוי : לזכר מוש חביב ז"ל
עד קצה הזריחה - ליריקה #