“את הספר הטירה בקרפטים קיבלתי שהייתי בת 12 וזכור לי שבאכזבה מרה. גמלה בי ההחלטה להשלים פערי ילדות, בהתרגשות רבה בעודי מצוידת במילון ספיר (מביך לומר שהספר מכוון לנוער) התיישבתי על הספה בסלון. אולי הייתי צריכה להתחיל עם ספר אחר כיוון שנראה שג'ול וורן רצה בעיקר לכתוב ספר טיולים לחובבי טרקינג בהרי הקרפטים ברומניה, בדרך ללעוג לאנשי כפר בורים ואמונותיהם התפלות ולשבח את הנאורות. מה חבל שהנאורות מצטמצמת ליצירות טכנולוגיות אבל לא לבני אדם. קשה היה להמשיך לקרוא לאחר תיאור אנטישמי קלסי של יהודי מרבה בריבית, חנפן ותאב בצע (אבל חביב יחסית לשאר האנשים החולקים את אמונתו) ואזהרה שאם לא ניזהר יום אחד היהודי יהיה בעליהם של כל השטחים באירופה. לסיכום קראו ספרים אחרים שלו.”