“זהו ספר ראשון מתוך טרילוגיה (אחר כך הסתבר לי שיש שני ספרים נוספים שעוד לא קראתי, על הילדה זואי ויומני סייגן).
אומר מיד שנהניתי מאד מהקריאה וממליצה לקרוא, את כל הסדרה.
בביקורות שקראתי על הספר נאמר שהספר מושפע (גם ע"י סקאלזי) עד מחקה את "לוחמי החלל" של היינלין, לא יכולה להשוות לא קראתי את "לוחמי החלל" לכן עבורי הספר היה מקורי.

האנושות מגיעה למצב שבו היא צריכה להתחיל להתיישב בפלנטות אחרות, בזה אין כל חידוש, או בכך שצפויה מלחמה בינה לבין הגזעים האחרים המעוניינים באותן פלנטות. החידוש הוא בכך שיש הפרדה מוחלטת בין כדור הארץ, שהוא שולי מאד בעולם זה ואינו מודע לקורה בחלל, לבין האנושות בחלל.
"צבא הגנת המושבות" (תרגום שלי, אולי לא מקביל לספר) מפתח/יוצר זנים חדשים של חיילים לצורך הגנת ההתיישבויות בחלל. הצבא הזה גם מפתח סוגים חדשים של אמצעי לחימה/תקיפה, בעזרת טכנולוגיות חייזריות. פיתוח זה כולל מתן פתרון לבעיית הגיל השלישי בכדור הארץ: הקשישים מגוייסים לצבא ובתמורה מובטח להם שיצעירו אותם.

כאן היה חסרון מבחינתי בספר, פה היה מקום לפתח את ההשלכות שיש לפיתוחים הללו על האנושות ולהעלות שאלות מוסריות הנובעות מפיתוח זה. זה לא קורה. גם הדמויות המרכזיות בספר,כולל הגיבור ג'ון פרי, לא מקבלות נפח ונשארות שטחיות לאורך כל הספר, סקאלזי לא מחטט להן בנשמה.

דבר נוסף שהפריע רק בהתחלה אחר כך התרגלתי הוא he said, she said אחרי כל משפט! מייגע ומיותר.

יש מקומות בספר שסקאלזי מכניס אותך למצב חדש בחייו של פרי או מעמיד בפני דילמה שיש לפתור ואז 'מקפיץ' אותך לפתרון. בחלק מהפעמים מצאתי את עצמי אומרת איזה מזל שלא הלאה אותי בפרטים ולקח אותי לסוף, לעומת זאת היו מצבים שבהם רציתי לדעת פרטים נוספים ולהכנס לעומק ולא באתי על סיפוקי. מקווה שזה ברור אני חושבת שרק מי שקרא יוכל להבין את הפסקה הזו שלי.

לסיכום: בראייה כוללת, כחלק מסדרה, הספר הזה הוא מעין הכנה, מבוא או רקע אם תרצו לשאר הספרים. הרעיונות בספר מעניינים והוא כתוב בצורה קולחת, שוטפת ומלאת הומור. מומלץ!”