“Introduction to objecttivst epistemology 1967/1990
שיצאה ע"י איין ראנד ב1967 כמצא במשך 8 פרקים, אחריו ניתוח דיכוטומי? של ליאונרד פיקוף, ממשיך דרכה ובסוף שאלות על התורה האובייקטיביסטית מפי יודעי דבר על ידי אנשים חכמים? מול אין ראנד במשך 180 ע"מ.
לפי הספר לאינדיווידואל יש זהות, הוא חייה רציונלית (שלא כמו בעל חיים שחי במשך יממה אחת כמעגל וזהו) המתכננת את נתיבי חייו של כול אינדיווידואל ע"פ היגיון . האינדיווידואל צריך לפעול ע"י הסכמה אינטואטיבית אם אינדיווידואלים אחרים, אך פ"פ אינה מדע והשורה התחתונה, שהמדע הוא זה שנותן לאדם את הכרתו, אפיסטימולוגיה הינה החלק הכי חשוב לדעת אין ראנד, שכן מטפיזיקה (קיום הטבע לפי כוונתה) , הוא משני לאפיסטימולוגיה. רק לאחר ההכרה האנושית, באה הקיום בעולם המטפיזי ולבסוף, רק אז פונים לאתיקה .
1. קוגניציה ומידות- ראנד מציינת שהמדע נכשל בהגדרת קונספט לדבר אוניברסאלי, ולאור מספר רב של פניות היא כתבה את הספר.
הפילוסופים מחולקים ל4- הראליסטים הקיצוניים- אפלטון- שטוען שמה שאנו חווים הוא אבסרקציה של הנפש ואין לנו יכולת לבסס קוגניציה.
הראליסטים המדודים- אריסטו- אבסטרקציה של קונספט יוצאת בצורה קונקרטית כמהות של הקיום הטבעי המטפיזי.
"הנומליסטים" (2 המחנות הבאים זה פ"פ מודרנית, קאנט, היגל) הטוענים ש קונספטים ואבסטרקציה קיימים רק במציאות, ומגיעה רק במחשבות והגדרות, אך לא בתודעה האנושית.
"הקונספטואלים"- שותפים למחנה הקודם, והמציאות מאוחסנת רק בתודעה כלשהי , אבל לא בתור אבסרקצייה ברת השגה.
2. קונספט הוא מיזוג של 2 יחידות. יחידת תודעה אנושית מורכבת מתכונות, פעולות, איכויות יחסים... . היחידות משתלבות באמצעות השפה. המטרה הסופית היא אינטגרציה בן היחידות (האנשים) בחברה האנושית. תודעה של ילד מורכבת מתפיסה של קונספטים לשפה, נסיון לרדת לעומק התודעה של ילד , רק גורמת להתנהגות ילדותית, הבאה מהתודעה הפרימטיבית של הילד שהמבוגר צריך לתקן ולדעוג לו או לא. קונספטים יכולים לבוא באמצעות הגדרות. כול תודעה אנושית יכולה לזהות עצמים ולספור אותם, אך חיות לא- כי אין להם תודעה מפותחת , והם חיים במעגלים כול יום מחדש.
3. אבסטרקציה מאבסטרקציה- קונקרטיזצייה מבוססת על זהות ומיזוג של 2 יחידות. התהליך הסופי הוא אינטגרצייה (שילוב), המביאה לקוגניצייה תודעתית של ידע רב יותר במטרה להרחיב את התודעה האנושית. (חלק חשוב בספר שמור לגירוי וסנצייציה, שהגוף והאינדיווידואל לא זוכר בדיעבד, כאשר איין ראנד מגדירה את התהליך הביולוגי כ locomotion)).
האינאגרצייה והשילוב האנושית מחולקת ע"פ תכונות וגורמים- עיניים כחולות, שער בלונדיני וכדומה. התהליך הסופי של תפיסת קונספטים הינה הפיכתה להפחתה של גורמים וזהות התכונה הנדרשת .
4. קונספטים של תודעה- הפיכת קונספטים (גירויים) לפרספציה (תפיסה, חושית),.מהתבוננות בתודעה במציאות. אהבה נימדדת ע"י גירויים-
"גבר אחד יאהב אישה לפי איך שהיא נראת, שהיא מגרה אותו. גבר אחר אולי גם יאהב אותה, אך יוותר עליה בשל חוסר ההסכמה של המשפחה, החברים או סתם זר. " ע"מ 34.
"מדידה" מבוססת על לוגיקה, התכונה של לוגיקה קובעת את אופי הפעולה, מעוררת רגשות ומפעילה אינווידואל כנגד הטבע להגשמה עצמית המבוססת על מדידה של יחידות מוגדרות בחלל וזמן נתון. הנסיון להימנע ממדידה הוא נסיון ברור לברוח מזהות עצמית.
5. הגדרות- הגדרה היא אמירה המבוססת על קונספט. העולם הוא בתמציתיות התפיסה הקונספטואלית. לוגיקה מאפשרת ערכיה של ערכים. 'הגדרה היא הדחסה ' עמ 48.
לאחר מיכן תוקפת ראנד את הפילוסופיה המודרנית, הנומנליסטים והדת באשר היא. אלוהים לדעתה לא קיים- הוא דמות קונצפטואלית המייצגת את מהות הקיום. אך מיסטיקנים קולקטיבסטים דוחפים ערכים חסרי צדק לילדים שלומדים להשתמש בשפה ומכאן המבול. אלוהים לפי איין ראנד הוא מהות טבעית המייצגת את העולם המטפיזי ותו לו. טעות בעינייה לבסס צדק (מוסר/אתיקה) על דעות של מיסטיקנים קולקטיביזם.
6. קונספטים של אקסיומות- אקסיומות הן ניגזרת של קונספטים. מבוססות על ידע מוכח שלא נדרש להוכחה נוספת. (קיום, זהות, ותודעה). הם מזהות מצב תודתי וקיומי. האקסיומות הם ניגזר של אפיסטימולוגיה/תודעה.
הקונספט הכי בזוי הוא קונספת= 0 (סרטר, היידיגר).
7. התפקיד הקוגנטיבי של קונספט- קוגניציה (תפיסה) מצויה ע"י תפיסה סובייקטיבית. הוא צריך לזהות מה ראה, משקל, כמות . מה לאכול (המדע לא אומר לו מה?) וליישם כדי לתפוס את הקונספט. אפיסטימולוגיה /הכרה היא התפקיד פילוסופיה, ככול שהתפיסה הפילוסופית נכונה יותר, כך גם האינטרגרציה של הידע האנושי.
8. תודעה וזהות- ' הידע הוא בלתי מושג' (סקפטיסיזם) או שהוא זמין ללא מאמץ (מיסטיקה) – ע"מ 79. התפקיד הקוגנטיבי ע"פ המטפיזיקה ודרך הטבע לה יש לציית ע"פ קוגניציה, כדי לתפוס את הקונספט וליישמו .
"התשוקה לא לעשות כלום, היא התשוקה לא להיות (מרד הנפילים).
סיכום- ' ידע יוכל להיות מושג, ללא קוגניציה, וזהות יכולה להיות מושגת ללא תודעה ' היא הינה עמנואל קאנט ופילוסופיה מודרנית . אובייקטביזם אומר שלאדם הכרה, וזהות, והוא פועל לפיה . ע"מ 87.
הדיכותומיה הסינטית האנליסטית (לאונרד פיקוף)- 'מהו הקונספט של אדם,גבר- חייה רציונלית הכוללת את כול המהות של יחידה בפני עצמה. '
'זה אינו משאיר ספק בין סינטטי לאנליטי' (ע"מ 100).
סינטטי- אם המהות אינה כוללת את הקוספט, היא דוחה מפניה את המשמעות הסינטטית.
אנליטי- אם שתי גברים רציונלים (פסיכולוגית, אנטומית, פסיכיאטרית)- הם 2 חיות רציונליות (ידע של המציאות).
הסינתטי הוא הפילוסופיה המודרנית כאן, האנליטי היא הצידוד של ליאונרד פיקוף .
'ניאו קענטיאן'- מטפיזיקה נמחקה, אין עליה ידע אנליטי או אפילו סינתטי. אתיקה- קבוצות מסוימות טענו שהמציאות אינה סינתטית ואינה אנליטית.'.
'פוליטיקה- הוגדרה כלל הפילופיה יחדיו העוסקת בערכים והיא בעלת ערך אתי'.
' אפיסטמולוגיה- התאוריה של ידע, הידע של עובדות, נמחקה והתפרקה' (ע"מ 120).
החלק האחרון הוא פתח דבר בשיחה בין יודעי דבר מול איין ראנד. הקדים ואומר שהיא סוגרת את כול הדיון בכך שהיא מאוכזבת שאינה הצליחה להגיד ב בירור מוחלט איך להגיע לאינטגרציה. הדיון גם מסתיים שהתפקיד של פילוסופיה הוא אפיסטימולוגי- איך לדעת. כדי לדעת האדם צורך יחידות (כדורים, אוכל, אוויר, שתייה...) כדי לבסס תודעה, והתורה האובייקטיבסטית מבוססת על אפיסטימילוגיה ולכוון את התודעה שלו בהתאם. אך אף פילוסוף לא יכול לחסוך מהאדם את מה שקורה בחדר המעבדה ע"י מדענים. הפילוסופיה יכולה לכוון את האדם ע"פ הידיעה הקונספטואלית שלו ותו לא. השאר שמור למדע.
"אנו צריכים להיות בעלי ידע בלתי מוגבל בשביל לדעת. השאלה במחשבתי צריכה להיות איך אנו הפילוסופים, מגיעים לתובנה על היקום?
למשל אנו יכולים לומר שהכול חומרי. ואם דרך חומרים , כול מה שקיים באמת הוא פרספציה- חומר ברמה הפרספציה של העולם. אם זה מה שאנו אומרים בכוונה לחומר, אז אין לנו את הידע להגיד שהכול חלקיקי אטום, כאשר ברמה הבסיסית הוא חומר. נגיד שהמדע מגלה שיש 2 חומרים פרימיטיביים- או שלושה או יותר, ניהיה באותה רמה של התקופה הטרום סוקרטית שטענו שהכול הוא אוויר, מים, אדמה ואש בגלל שזה כול מה שאנחנו יודעים".
-איין ראנד, ממציאת המציאות האובייקטיבית
לאורך החורף האחרון קראתי ממבחר כתביה של איין ראנד. אני מרגיש שפרוייקט קריאה שלם נפל כמו מגדל קלפים מול העיינים שלי, אף סופר, פילוסוף או כותב לא תפס אותי כמו המילים החכמות של איין ראנד, צדיקה בסדום שאומרת את האמת.”
