“כפי שאני תמיד מזכיר, אני מאוד אוהב ספרי זיכרונות ו"ממוארים" כרגיל אצלי הגיע אליי הספר הזה במקרה באנגלית.
מדובר פה בילד למשפחה "נורמטיבית" לכאורה בקליפורניה שאימו התעללה בו(דווקא לא במובן המיני) (הוא משתמש כאן פעמים רבות באנגלית במילה
abused"")
ונתנה לו מה שקראנו לו פעם כשהיינו ילדים "מכות רצח" מדי יום ביומו! אֵם שכנראה הייתה על גבול האי-שפיות והוא כילד הרגיש שהיא ממש שונאת אותו ופחד ממנה פחד מוות! כך למשל הוא היה מקים מתרסים בחדרו כך שכשברגע שהיא תרצה להכות אותו יוכל להתחמק ממנה ולברוח מהבית... פלצר כתב כמה ספרי זיכרונות כאלה על ילדותו והתבגרותו. בספר המסוים הזה הוא מתאר את ימי נעוריו באותה תקופה לאחר מות אביו עברה משפחתו כלומר אמו ואחיו מקליפורניה לסולט לייק סיטי ביוטה. עוד בילדות ובוודאי שבהתבגרותו הוא השתמש בשתייה ובסמים, לטענתו כדי למצוא בכך סוג של מפלט מאמו ה"אוהבת". הוא מספר שאין לדעת מה היה עולה בגורלו לולא משפחה חמה של שכנים שנתנה בו אמון ועזרה לו למרות שאמו לא פסקה להפיץ עליו שקרים זדוניים. הספר איננו "ספרות יפה" ולדעתי הצנועה הנ"ל לא ממש סופר... אבל למרות זאת הספר מאוד קריא והוא היה הצלחה קופתית בסִדְרָה של כמה ספרים שכולם עוסקים באותו נושא; טראומות ילדות מסוגים שונים והאם אפשר להתגבר עליהן
הספר שברשותי הודפס באנגליה ובסיומו באופן שימושי למדי' יש רשימת סוכנויות לעזרה במקרים כאלה עם מספרי טלפון וכו...
כשקוראים את הספר כ"עדוּת" וכמקור ראשוני אמיתי הוא בהחלט מרתק לקריאה”