“הספר נכתב על-ידי הפיזיקאי היהודי-אמריקאי הנודע, דייויד בוהם. דייויד בוהם התפרסם בעולם בזכות רעיונותיו בתחום הפיזיקה הקוונטית אשר נתנו הסברים למיני תופעות קוונטיות. אבל מה שהכי מייחד את הפיזיקאי הנודע משאר הפיזיקאים בתחומו היא העובדה שהוא לא הסתפק ביצירת מודלים ובמתן הסברים לעולם הקוונטי המורכב אשר אינו מתיישב במהותו עם השכל הישר. בניגוד לחבריו בתחום שקיבלו בהכנעה את העולם הקוונטי המוזר בתור אקסיומה קיימת, דייויד בוהם עשה צעד משמעותי קדימה בכך שהוא סירב לקבל את התופעות הקוונטיות בתור אבני היסוד של המציאות הפזיקלית. מתוך נקודת מבט זו, הוא פיתח תיאוריה חדשה היורדת לרזולוציות עוד יותר עמוקות של המציאות הפיזיקלית, מהמציאות הפיזיקלית התת-אטומית בהן עוסקת הפיזיקה קוונטית. בבסיס נקודת המבט החדשה של בוהם עומדת הקביעה שהמציאות הפיזיקלית שלנו מורכבת מסדר גלוי וסדר סמוי וששניהם ביחד הם מציאות אחת שלמה ובלתי נפרדת במהותה. עולם הסדר הגלוי הוא העולם הנגלה לנו ושאנו חווים אותו או יכולים לגלותו בעזרת מכשירים. לעומת זאת, בעולם הסדר הסמוי מתרחשים תהליכים הרחק מיכולתנו לגלותם ישירות באופן כלשהו, אבל הם אלה אשר מולידים בסופו של דבר את הסדר הגלוי (העולם הנגלה לעינינו). בוהם נותן דוגמאות המקבילות לעיקרון זה הן מהעולם הפיזיקלי הידוע לנו והן מהעולם הנפשי שלנו. בכל רגע ורגע, בחומר ובנפש, במציאות הפיזיקלית ובמציאות הנפשית, העיקרון הנ"ל מתקיים כאשר אלמנטים מסויימים עוברים הלוך ושוב בין הסדר הגלוי לסדר הסמוי ובחזרה. בנוסף לכל זה, נקודת המבט החדשה של בוהם מציעה הסברים הגיוניים לתופעות הקוונטיות ומעלימה את הסתירה שלהן עם השכל הישר. הקביעה הכי מרחיקת לכת בתיאוריה החדשה של בוהם היא האומרת שהחומר והתודעה הבסיסית הינם בעלי מקור זהה המתקיים בעולם הסדר הסמוי. "אבני היסוד" של הסדר הסמוי בו אמור להתקיים אותו מקור משותף הן זעירות עד מאוד לעומת אבני היסוד המוכרות לנו של עולם החומר – האטומים, ואין להתיחס אליהן כאל נקודות חומריות אלא משהו כמו תנודות זערוריות של החלל עצמו. מבחינת המימדים, היחס בינן לבין אטומים הוא כמו היחס בין האטומים לבין העולם המקרוסקופי בו אנו חיים.”