סיפור אוטביוגרפי על "ילדותו ונעוריו האבודים" של ילד יהודי בפולין שהמלחמה פקדה אותו בהיותו בן תשע. שש שנות מאבק עקשני על כל יום נוסף של חיים. מעללי אחד ממגיבוריה הקטנים של חומת הגיטו, המחייה ברגליו ובתרמילו את משפחתו והרואה את הוריו ואחיו כלים אחד-אחד לעיניו. נדודיו של יתום וגלמוד בעולם נרי של רישעות וטמטום כשכל כפר וכל חצר-איכרים הם ספר מחסה ומיקלט וספק מלכודת מווות. פרשיות שהצריכו חושים מחודדים ותושייה וראש-לכל - הרבה מזל.

המחבר שלמה עצמון עלה ארצה בעליית-הנוער לאחר כל תלאותיו במלחמה. התחנך בחברת נוער בקיבוץ דן, נטל חלק במלחמת השיחרור וזכה להקים בית ומשפחה בישראל. ניספה באסון אוטובוס-הדמים שדורדר לתהום ביד מרצחים ב-6 ביולי 1989 בדרכו מתל-אביב לירושלים.