“הספר השני של גברת קינקייד שאני קורא, לראשון מר פוטר לא כל כך התחברתי, וכשחפשתי את הסקירה שכתבתי עליו בעבר לא מצאתי כלום. אני זוכר שהיה לי קשה להסביר לעצמי מה לא אהבתי בו, אז למה לנסות לכתוב סקירה? את הספר לוסי אהבתי, מדובר בנובלה, אם מוטיבים אוטוביוגרפים מובהקים. קינקייד מצליחה לקפל ביריעה די קצרה המון. אפשר לקרוא בספר הזה- על הנושאים הבאים: הגירה, קולוניאליזם- מנקודת מבט תושב הקולניות, יחסי אם ובת, סיפור התבגרות, זהות, פערי תרבות, דימוי גוף ועוד. ואת כל זה דחפה קנקייד לנובלה לא ארוכה. אכן מרשים. הסיגנון לא שונה בהרבה מ"מר פוטר" ובכל זאת לספר הזה התחברתי יותר. יש בו צפיפות של משפטים "חכמים" שנחמד לצטט, משפטים כאלה של נערה מתבגרת שמרגישה שהיא יכולה לקלף מהעולם את צביעותו באיבחת אמירה שנונה.בעלילה לוסי מגיעה למשפחה עמידה בארצות הברית- בתור אופר, לטפל בילדים, הספר מגולל את הסתגלותה- התנתקותה מכור מחצבתה ואמא, התבגרותה, והגיגיה באופן כללי.”
