שמותיהם של ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק קשורים יחדיו לצמיתות מפני שהתגלית המדעית שלהם היתה מפעל משותף בכל המובנים. כפי שאדוארד אדלסון מראה בביוגרפיה המרתקת הזאת, ווטסון וקריק היו המדענים הראשונים שתיארו את המבנה המולקולרי של חומצה דוקסיריבונוקלאית, או דנ"א, החומר המרכיב את הגנים שלנו והקובע כל תכונה תורשתית שלנו, מצבע העיניים ועד לצורת הציפורניים בקצות האצבעות. צמד החוקרים הזה זכה בזכות עבודה מסעירה זו בפרס נובל לרפואה ב-1962. אף-על-פי ששיתוף-הפעולה בין ווטסון וקריק נמשך שנים מעטות בלבד, די היה בהישג שלהם להצמיד את שמותיהם יחדיו לתמיד בהיסטוריה של המדע ולכונן בסיס איתן למה שהיה אז ענף חדש לחלוטין של המחקר המדעי: ביולוגיה מולקולרית. אגב עבודתם, הם פילסו את הדרך לאיתור המוקדם של מחלות תורשתיות כדוגמת אנמיה חרמשית, ולזינוקים מדעיים חדשים כדוגמת השיבוט של יונקים. ג'יימס ווטסון הצטרף במרוצת השנים למכונים הלאומיים לבריאות של ממשלת ארצות-הברית וניהל מטעמם את פרויקט הגנום האנושי, תוכנית שנועדה לזהות ולמפות את כל הגנים בגוף האנושי.