בשנת תרצ"ו (1936) פורצות בארץ ישראל פרעות דמים (פרעות תרצ"ו-תרצ"ט) בהן מבקשות כנופיות מוסתות של ערבים למנוע את המשך ההתיישבות היהודית ולחסום את העלייה היהודית, ובכך לעצור את המפעל הציוני ולסכל את המשך התפתחותו של היישוב היהודי בארץ ששאף לעצמאות. באותם ימים עורכת ברכה חבס אסופה מקיפה המתארת את קורות הפרעות בארץ, אשר לה מחבר ברל כצנלסון הקדמה – "עדות לדור". בחיבורו זה מתאר כצנלסון את מסכת הרדיפות, הפרעות והפוגרומים שהתרחשו על העם היהודי מהלך אלפיים שנות גלותו, וכן את הגבורה היהודית החוזרת ומתגלה בכל דור ודור לגלות ישראל ולתקומתו.

רוחב היריעה, הלשון רבת הרבדים, עושר המקורות – מחייבים פירוש מרחיב במתכונת של מסכת רב-תחומית. יריב בן אהרון כותב לחיבור זה פירושים וביאורים, ומקשר את הקורא לעולמו הרוחני והספרותי של ברל כצנלסון.

שם הספר
אגדת פומבדיתא : שיעור בתלמוד אגדת פרק "השוכר את הפועלים"
גלוי וכסוי בלשון ח.נ.ביאליק- מסכת
ברל כצנלסון : עדות לדור מסכת
ארץ ישראל: במקורות תלמודיים ומדרשים