הקולנוע הישראלי אינו רק צורה פופולרית של ביטוי אמנותי, אלא גם – ויש אומרים בעיקר – כלי חיוני להבנת תהליכים חברתיים ופוליטיים העוברים על הארץ. סרטי הבורקס העוסקים בקליטת העליה; סרטי המלחמה שמנסחים מחדש את התפיסה הציונית; הקומדיות של אורי זוהר שמפוררות את מיתוס הצבר; סרטי שנות התשעים שמשרטטים תל אביב לילית ומנוכרת. כל אלה, וגם כל האחרים, מצטרפים לתעודת זהות חזותית של חברה המצויה בשינוי מתמיד. צילום מצב זה בא למימושו בהקולנוע הישראלי – ספר ראשון מסוגו בעברית, המכיל עלילותיהם של 407 הסרטים באורך מלא שהופקו בארץ מאז 1932, רשימות מפורטות של יוצריהם, וכן הערכה וביקורת על כל אחד מהם. לכל זה מצורפים מבוא מקיף – הפורש את תולדות העשייה הקולנועית בישראל, מאות תמונות, וכן לקסיקון מפורט על 190 הבמאים שעשו סרטים בארץ. מאיר שניצר, עיתונאי ומבקר, היה בעבר מנהלו האמנותי של סינמטק תל אביב, פירסם מאמרים על קולנוע וביקורת על סרטים "הארץ", "העיר" "חדשות", "כל העיר", "קול ישראל". משמש עתה כמבקר הטלוויזיה של "מעריב".
