ספר זה חושף באופן שיטתי את דרכי החקלאות,שבהן החיו הקדמונים את מדבר הנגב והפכוהו מישימון תוהו למקום מזרע ויישוב.דרכים אלה של פיתוח חקלאי התבססו על שימוש בתעלות וסכרים , גדרות ומאגרי-מים, מי-נגר בנוסף על מי-גשמים,התאמה גמורה של הרשת ההידרוגראפית הטבעית לצורכי החקלאות והצבת מיתקנים חקלאיים שונים.
אמנם התנאים הפיסיוגיאוגראפיים של הרי הנגב,השוכנים על גבול היישוב,משמשים מכשול בפני ההתיישבות,אבל בחינת ישומן של השיטות הקדומות בפיתוחו של חבל מדברי רחב זה עשויה,ולעת כזאת במיוחד,להיות לעזר רב.
תיאוריו והסבריו של המחבר ד"ר יהודה קידר,ראש המחלקה לגיאוגראפיה במכון האוניברסיטאי החיפה,הוצעו,עם כל ההקפדה המדעית שהבם בלשון שווה לכל נפש,ועניין במיוחד ימצא בהם כל משכיל המתעניין בגיאוגראפיה,בגיאוגראפיה ההיסטורית ובארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.
הספר מלווה 47 לוחות של תמונות,14 שרטוטים,וכן 35 מפות בקנה מידה של 45,000 : 1 ,שבהן נסקרו לראשונה כל השרידים החקלאיים וההתיישבותיים בהרי הנגב.