הספר עוסק, כפי ששמו מרמז, בסוגיית כשלונם של כל המעורבים בדבר - ישראל, הערבים והמערכת הבינלאומית - להגיע לשלום ישראלי-ערבי בתום מלחמת העצמאות. הדיון מתמקד בשלוש השנים שלאחר המלחמה ובמשא ומתן שהתקיים עם שלוש מדינות ערביות - מצרים, ירדן וסוריה ובניסיון להגיע להסכמים שמעבר להסכמי שביתת הנשק. חומר המקורות הארכיוני שהועמד לרשות החוקרים בשנים האחרונות הוא שאפשר בחינה מדוקדקת של פרשות מו"מ אלה ושל השאלה מדוע לא היה אפשר לסיים את הסכסוך כבר אז. בצד העיסוק בשאלות יסוד אלו מעלה הספר שפע של פרטים וסוגיות מרתקים, כגון הסכמתה של ממשלת ישראל להעניק לירדן של עבדאללה מסדרון צר בריבונות ירדנית לחוף עזה, או קשריו של חוסני זעים, שליטה הצבאי הראשון של סוריה, עם הי.C.I.A והשלכותיו של קשר זה על יחסיו עם ישראל.