הוא היה גבר פנתרי מרהיב עין, אבל שרון לסלי התעקשה להאמין בכך שמרק דובל אינו אלא נווד נאה שהתיידדד עם בנה ועינה אותה בנגנו שירים עצובים על המפוחית שלו בשעות לילה מאוחרות. היא נלחמה במשיכה שלה אל הנווד המסתורי, אבל מרק פיתה אותה בהבטחה לתשוקה בפניה לא יכלה לעמוד. מהופנטת לנשיקותיו, היא התענגה על הערגה הפראית בתוכה, נמשכת אליו כפרח אל השמש. בליטופיו העזים, מרק הרחיק את הפחדים שגרמו לה לפקפק בעצמה כאשה, מעורר בה עונג שלא ידעה מעודה. שרון חששה שמרק יתבע ממנה הכל, אבל הוא הבטיח שהוא רוצה רק לתת. הוא זכה באמונה בסבלנות רבה, אבל איכשהו לא התוודה מעולם על הטרגדיה שהאפילה על חייו... או על הכאב שנגרם לו בשל כל דבר שנצר את ליבו בעבר. מרק נלחם ברוחות רפאים נוראות כדי להחזיר לשרון את המוסיקה שלה. האם היא חזקה דייה לשמור על אהבתו?
