מַר סוֹל יָכוֹל לְתַקֵּן כִּמְעַט הַכֹּל: מַנְעוּל שֶׁנִּשְׁבַּר, שָׁעוֹן שֶׁעָצַר, מְאַוְרֵר שֶׁהִתְקַלְקֵל וְגַלְגַּל מְפֻנְצָ´ר.
אֲנָשִׁים שֶׁעובְרִים לְיַד הַחֲנוּת הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ מְחַיְכִים
כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הַשֶּׁלֶט שֶׁתָּלוּי עַל חַלּוֹן הָרַאֲוָה:
חֲנוּת הַתִּקּוּנִים שֶׁל מַר סוֹל
אֲנִי מְתַקֵּן הַכֹּל חוּץ מִלֵּב שָׁבוּר
הַאִם כְּשֶׁמַּר סוֹל הֶחָבִיב יְתַקֵּן אֶת הַבֻּבָּה
שֶׁל נִילִי יְדִידָתוֹ הַקְּטַנָּה, הוּא יַצְלִיחַ לְתַקֵּן
מַשֶּׁהוּ נוֹסָף, גָּדוֹל יוֹתֵר?

בִּכְתִיבָה וּבְאִיּוּרִים פְּשׁוּטִים וַעֲדִינִים אַךְ
מְלֵאֵי חַיִּים וְהוּמוֹר, מְסֻפָּר כָּאן סִפּוּר אֱנוֹשִׁי
וְנוֹגֵעַ לַלֵּב עַל תִּקּוּן, חָמְרִי וְרִגְשִׁי, וְעַל נֶחָמָה.