בימי הביניים זכו הפיוט והשירה לפריחה מרשימה בקרב קהילות היהודים בפרובנס ובקטלוניה. פיוטים רבים שחוברו בקהילות אלו לא נודעו עד כה, לפי שהיו גנוזים בכתבי יד עלומים או בדפוסים נדירים, וגם על מחבריהם אין בידינו מידע רב. בספר זה זוכים פיוטים אלו לחשיפה ראשונית במהדורה מדעית המלווה בעיונים ספרותיים.
הספר פותח בסקירה כרונולוגית של שלשלת הפייטנים בפרובנס ובקטלוניה, ולאחר מכן מובא מבחר מיצירותיהם. בכל פרק נדונה סוגה אחרת של פיוטים על כל מאפייניה והיבטיה ומקומה במורשת השירה העברית. ייחודו של מרכז השירה הפרובנסלי נבחן על פי מסורת וחידוש שנתקיימו בו זה לצד זה: במארג הרעיוני, בסגולות השירה ובערכים הפואטיים, ובהתחדשותן של סוגות מסורתיות.
בנימין בר-תקוה מכהן כפרופסור במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. הוא חוקר את הפיוט ואת שירת הקודש בימי הביניים, ומופקד על הקתדרא לחקר הפיוט ולהוראתו ע"ש חיים מנחם ליהמן ז"ל. מאמריו עוסקים בחקר הפיוט במרכז הצפון אפריקני, וכן בחקר פיוטים מן המרכז הפרובנסלי ומן המרכז הקטלוני. ספריו הקודמים יוחדו לפיוטי רבי יעקב אבן צור, לפיוטי רבי יצחק השנירי ולשירת ההלכה.