האם יכול ציור של ילד לספר לנו משהו על מצבו הנפשי? כיצד אנחנו יכולים לזהות סימנים שילדים מנסים להעביר לנו בציוריהם?בצייר לי ציור מתוארים ומנותחים ציורי ילדים המשתרעים מהשרבוטים הראשונים ועד לציורים שנעשו בידי מתבגרים. תוך כדי זה, המחברת יוצרת כל העת קשרים לעולם של משחקי ילדים. היא מציעה גם דוגמאות מהפרקטיקה התרפויטית שלה.הפסיכולוגיה האנאליטית של קרל גוסטב יונג, הרעיונות של אריך ניומן והפסיכולוגיה ההתפתחותית המודרנית מציעים הנחיות מצוינות בחיפוש אחר משמעות בציורי ילדים. ילדים חיים למעשה בתקופה המיתולוגית של אבות אבותינו. בדיוק כשם שהתהליך הגובר של מודעות אצל אבותינו הקדמונים השתקף בסיפורים מיתולוגיים, בריטואלים, בסיפורי אגדה ובאמנות פרימיטיבית, כך משתקף תהליך המודעות של הילד בציוריו. ישנם קווי דמיון בין התוצרים בתקופות שונות של ההיסטוריה של האמנות לבין הציורים הנעשים על ידי ילדים בגילאים שונים. ספר זה הוא כלי לתרפיסטים במשחק, תרפיסטים באמנות, תרפיסטים במשחק בחול ומורים. חשוב מאוד להבין את ההתפתחויות הנורמליות הן בציורי ילדים והן במשחקיהם, בטרם נוכל לזהות סימן המאותת על כך שמשהו אינו בסדר.תרזה פוקס-אפלמן היא תרפיסטית באמנות אשר רכשה את השכלתה ב- Hogeschool Utrecht, האוניברסיטה למדעים שימושיים בהולנד. היא תרפיסטית במשחק-חול וחברה בחברה הבינלאומית לתרפיה במשחק-חול (ISST). מאז 1996 היא עובדת בפרקטיקה הפרטית שלה עם ילדים והוריהם.'הלמידה להתבונן בשיטתיות בציורי ילדים מציעה העשרה להורים ולמטפלים. הדבר מומלץ ביותר לסטודנטים של תרפיה ביצירה.'. ברט הנסקנס, מורה למתודולוגיה, אוניברסיטת HAN, הולנד.