תנועת העבודה הארץ־ישראלית התפארה והתגאתה בתרומתה הייחודית לעולם המחשבה והמעשה של הסוציאליזם: השילוב הבונה והיוצר של יסודות הסוציאליזם עם המטרות של בניין האומה. פרופסור זאב שטרנהל, שספריו ומחקריו על שורשיו של הימין באירופה היו לאבני יסוד בחקר המאה העשרים, מעמיד טענה זו לבחינה יסודית ומעמיקה. אך לא רק את יכולתם של ערכים חובקי כל ואוניברסליים לדור בכפיפה אחת עם שאיפות לאומיות, שמעצם טבען הן צרות ומיוחדות, בוחן המחבר. בדרכם, בחשיבתם ובהכרעותיהם של האבות המייסדים הוא מבקש למצוא עדויות לכנות שאיפתם וחתירתם לכונן בארץ־ישראל חברה חלופית, שיוויונית ומקדמת שתבוא על מקומה של החברה הבורגנית. האמנם ויתרו על החלום החברתי משעה שהתברר להם כי קידומן וטיפוחן של שאיפות לאומיות אינם מתיישבים עם הצרכים והדרישות של תהליך בניין האומה העצמאית והריבונית?
זאב שטרנהל מודע היטב למשמעויות העמוקות, החורגות מזמנן, של השאלות ההיסטוריות שהוא מציב במוקד מחקרו. מי שעמדו ביסוד הקמתה של תנועת העבודה היו ברבות הימים למנהיגיה של מדינת ישראל ועיצבו את דמותה הלאומית והחברתית.
בהתבטאויותיהם, במנהיגותם של מקימי התנועה – א.ד. גורדון, נחמן סירקין, דוד בן־גוריון, ברל כצנלסון ובאופיים של המוסדות ונורמות ההתנהגות שמיסדו מאתר המחבר את היסודות לתשובות המפתיעות והחדשניות שהוא מציע לקוראיו.
ספרו של זאב שטרנהל הוא נדבך חשוב וחיוני במאמציה של החברה בישראל להבין את מקורותיה ואת שלבי התפתחותה.
ספריו של זאב שטרנהל ב"ספרית אפקים": לא ימין ולא שמאל (1988), יסודות הפשיזם (1992) (עם מריו שניידר ומאיה אשרי).