הלכה במיצר בוחן פרשיות מרכזיות שנצבו על דרך התהוותה של האורתודוקסיה בעת החדשה. המאמרים הכלולים בספר מצביעים על הקשיים של בעלי ההלכה משנשתנו הנתונים הפוליטיים, החברתיים והרוחניים במעבר מימי הביניים אל העת החדשה. במהלך שינויים אלה נשתנה מעמדה של העדה היהודית והיא קיפחה את אופיה כמדינה בזעיר אנפין, ובו בזמן איבדה ההלכה את מעמדה המחייב ורק מי שרצה נשמע מעתה להוראותיה. ההלכה במיצר מדגים את פרטי ההתמודדות של האורתודוקסיה עם המציאות המשתנה, החל בטקס ברית המילה ובוויכוחים על עצם קיומו ועל פרטיו השונים, המשך באופיים ובזמנם של השבתות והחגים ושל סדרי בית-הכנסת, וכלה בגישה האורתודוקסית בשאלות של סדרי החברה היהודית בעידן של תמורות. המסקנה העולה מן הדיונים היא, שאין לראות באורתודוקסיה המשך ישיר של היהדות בימי הביניים אלא יצירה היסטורית שהזמן גרמה.