בהר סיני, פנים אל פנים,משוחחים משה ואלוהים. משה מבקש דת ואילו אלוהים מבקש דעת. משה מבקש לו אל מצווה, דמוי אב, דמוי מלך, ואילו אלוהים מבקש לו אדם שהיה בצלמו וכדמותו. משוחח עמו פנים אל פנים. מה שמך" שאול משה. ואלוהים משיב: אהיה אשר אהיה. כלומר? פני אשר אהיה, ולא אהיה רתוק לצלם של מה שהייתי ומה שידעתי. ומכאן התעלומה המתמדת: כיצד יהיה אדם בצלם אהיה אשר אהיה, צלם שאין לו צלם, ושפניו לעולם להיות שר לא היה?
בעוד משה מבקש לעשות לו אל הייררכי, ששליחיו כהנים ועיקר דתם פולחן וקורבנות, אלוהים מבקש לו אדםשיהיה ריבונו של אדם, ברשות עצמו, משוחח בשפות הבריאה, מתקן את עולמו ובוראו מחדש. פנים אל פנים הם מאה עשרים ושלוש שיחות קצרות, וכולן יחד נרקמות למסכת אחת, המבקשת לשחרר את שיח שבין אדם ואל מהאלילות שבדת. השיח החילוני, אך יסודותיו העמוקים במקרא, במשנה, בתלמוד, הרמב"ם ובשפה העברית. מבחינה זו אינו אלא מדרש חילוני על זהותם והתנהגותם של בני עם ששם אךיהם שזור בשמם: יהו- דה וישר- אל.

שם הספר
לדעת שאיננו יודעים
מלחמות ושלום
כבוד האדם או השפלתו?
אהיה אשר אהיה - מדרש פליאה לאדם השואל מהו להיות אדם