הַבָּלוֹן הַצָּהוֹב שֶׁאִמָּא קָנְתָה עָף.
אִמָּא קָשְׁרָה, אַךְ הַבָּלוֹן שׁוּב עָף.
הַאִם הַבָּלוֹן שָׁב?
וְאֵיפֹה הוּא עַכְשָׁו?

סִפּוּר מָתוֹק וּמְאֻיָּר לְהַפְלִיא, הַלָּקוּחַ מִמַּצָּב מֻכָּר בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם שֶׁל פָּעוֹטוֹת שֶׁבּוֹ הַדָּבָר שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים רָחוֹק אוֹ אֵינוֹ בְּהֶשֵּׂג יָד.
הַסּוֹפֶרֶת הַיַּפָּנִית קוֹמַאקוֹ סַקַאי מְסַפֶּרֶת בְּאִיּוּרִים כּוֹבְשִׁים וּבְקוֹל שָׁקֵט וְרַךְ עַל חֲבֵרוּת עִם בָּלוֹן מִנְּקוּדַת מַבָּט חַמָּה וְאוֹהֶבֶת שֶׁל יֶלֶד.

שם הספר
משפחת צורלה
בארץ גול הכל עגול
קוים שובבים
אני בדיוק בינוני
ארוך כמו שרוך