היא אחד מעמודי התווך של המשק בישראל – מן התורמות העיקריות לצמיחת המשק, התעסוקה והתוצר העסקי ומקור עיקרי למטבע חוץ ולהכנסות המדינה ממסים. בראשית שנות האלפיים נקלעה, כידוע, התעשייה למשבר עמוק אשר פגע בכלל המשק בישראל. ואולם, מדינת ישראל בחרה אז שלא להגיב למשבר המעמיק ולא שינתה מהותית את מדיניותה על מנת לסייע לענף השוקע. התשתית התחוקתית אשר היתה קיימת באותן השנים לא עודדה (בלשון המעטה) את המשקיעים הזרים והמקומיים להשקיע את כספם בחברות ההיי-טק. תשתית תחיקתית לקויה זו ספגה ביקורת רבה מצד גורמי תעשייה וממשל, ביקורת, אשר הובילה בסופו של דבר לשינויי חקיקה מהותיים.
אולם מאז ועד היום עברו כחמש שנים, שנים בהן שב ענף ההיי-טק המקומי לעמוד על רגליו: המכירות גדלו, ההשקעות הזרות חזרו, מספר המועסקים עלה, הפריון הענפי גדל והמשק הישראלי עלה על פסים של צמיחה מחודשת.
כיום, בשנת 2009, חווה הכלכלה העולמית משבר עמוק המחלחל בעקביות לכל מדינה ומדינה ולכל ענף וענף בתוכה. לא מן הנמנע שענף ההיי-טק הישראלי יחווה בהקדם את סממניו של המשבר. כיום, אנו למודי ניסיון וכבר יכולים לצפות מניסיוננו הלא רחוק את הסימפטומים העתידיים של משבר כלכלי עולמי על הכלכלה הישראלית בכלל ועל ענף ההיי-טק המקומי בפרט. אנו יודעים כי לא ירחק היום שהמשקיעים הזרים ידירו את רגליהם – או מוטב לומר, את כיסיהם – מארצנו. אנו יכולים לשער בביטחון שחברות הסטארט-אפ, הנתונות לחסדי המשקיעים, יחפשו בצר להם את מבוקשם אצל המדען הראשי. כיום, אנו כבר מבינים את המשמעות של פגיעה בנכס הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל. לאור זאת, על מקבלי ההחלטות להיערך מידית לשורה של החלטות מדיניות אשר יגנו על הענף מפני הפגיעה הצפויה. הפעם אסור למדינת ישראל להישאר מאחור, כי הרי כבר אמרו חכמינו: "אין חכם כבעל ניסיון"...

היא אחד מעמודי התווך של המשק בישראל – מן התורמות העיקריות לצמיחת המשק, התעסוקה והתוצר העסקי ומקור עיקרי למטבע חוץ ולהכנסות המדינה ממסים. בראשית שנות האלפיים נקלעה, כידוע, התעשייה למשבר עמוק אשר פגע בכלל המשק בישראל. ואולם, מדינת ישראל בחרה אז שלא להגיב למשבר המעמיק ולא שינתה מהותית את מדיניותה על מנת לסייע לענף השוקע. התשתית התחוקתית אשר היתה קיימת באותן השנים לא עודדה (בלשון המעטה) את המשקיעים הזרים והמקומיים להשקיע את כספם בחברות ההיי-טק. תשתית תחיקתית לקויה זו ספגה ביקורת רבה מצד גורמי תעשייה וממשל, ביקורת, אשר הובילה בסופו של דבר לשינויי חקיקה מהותיים.
אולם מאז ועד היום עברו כחמש שנים, שנים בהן שב ענף ההיי-טק המקומי לעמוד על רגליו: המכירות גדלו, ההשקעות הזרות חזרו, מספר המועסקים עלה, הפריון הענפי גדל והמשק הישראלי עלה על פסים של צמיחה מחודשת.
כיום, בשנת 2009, חווה הכלכלה העולמית משבר עמוק המחלחל בעקביות לכל מדינה ומדינה ולכל ענף וענף בתוכה. לא מן הנמנע שענף ההיי-טק הישראלי יחווה בהקדם את סממניו של המשבר. כיום, אנו למודי ניסיון וכבר יכולים לצפות מניסיוננו הלא רחוק את הסימפטומים העתידיים של משבר כלכלי עולמי על הכלכלה הישראלית בכלל ועל ענף ההיי-טק המקומי בפרט. אנו יודעים כי לא ירחק היום שהמשקיעים הזרים ידירו את רגליהם – או מוטב לומר, את כיסיהם – מארצנו. אנו יכולים לשער בביטחון שחברות הסטארט-אפ, הנתונות לחסדי המשקיעים, יחפשו בצר להם את מבוקשם אצל המדען הראשי. כיום, אנו כבר מבינים את המשמעות של פגיעה בנכס הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל. לאור זאת, על מקבלי ההחלטות להיערך מידית לשורה של החלטות מדיניות אשר יגנו על הענף מפני הפגיעה הצפויה. הפעם אסור למדינת ישראל להישאר מאחור, כי הרי כבר אמרו חכמינו: "אין חכם כבעל ניסיון"...