בשנים האחרונות, כאשר אנשי המערב גילו את סוד המדיטציה המזרחית, את הדרך אל ההארה הפנימית והכרת המודעות העצמית של האדם, כובש הספר מקום של כבוד בספריות המיסטיקה והפילוסופיה.
אין ספר המייטיב מספר זה, התודעה השמיימית, להראות לאדם את הדרך לפיתוח הפוטנציאל האישי ולהכרת המודעות הגבוהה המקשרת בין האדם ליקום.
ספר זה, התודעה השמיימית, הינו הספר היחידי המביא את עקרונות המודעות העצמית של חכמי סין, הבאים לידי ביטוי בבודהיזם ובתורת הטאו, כפי שנוסחו בכתבי הפילוסופיה הסינית העתיקה.
הספר, הידוע גם בשם פרח החיים הזהוב, נכתב במקורו על ידי חכם סיני, בשם לו טאנג-פי, שחי במאה התשיעית לספירה. אולם מקורותיו של הספר עתיקים הרבה יותר, ומסתמכים על כתבים שזמנם לפני כארבעת אלפי שנים, ובין היתר על כתביו הידועים של הקיסר הצהוב.
ספר התודעה השמיימית מיועד לפתח בקורא מיומנויות של מדיטציה, וללמד אותו להגיע לידי מודעות עצמית גבוהה, עד כדי הארה והבנת תבנית האדם והיקום העליונה.
ספר זה היה ספון, עד למאה העשרים, בתחומי התרבות הסינית בלבד ולמרות שכל חכמי ההלכה הסיניים הסתמכו על הספר וציטטו ממנו, מקורו נשאר עלום בפני בני המערב, שלא שלטו בשפה הסינית.
בשנות השלושים של המאה העשרים התפרסמו תרגומיו של הספר בשפה הגרמנית [תרגום מצויין של ריכרד וילהלם,שתרגם גם את האי-צינג לגרמנית], ובאנגלית [תרגומו של ביינס] סודו של פרח החיים הזהוב, ספר החיים הנעלים של חכמי סין, הפך להיות נחלת המשכילים שבין אנשי המערב.
פרסומו הגדול של הספר במערב בא לו בזכות ג. יונג, הפסיכולוג הנודע. יונג נתקל בספר, בתרגומו של וילהלם, קרא בו ונכבש לקסמו. "אם הייתי אמור לציין ספר יחיד, שעזר לי יותר מכל להבין את סוד מודעות האדם ואת מעמקי התת-מודע, היה זה ספר זה, פרח החיים הזהוב", כתב יונג לאחד מידידיו.
ואכן, בכתביו של יונג, בכל גישתו לתחום תת-המודע ומודעות
האדם, אנו מוצאים את השפעתו של ספר זה, התודעה
השמיימית.