את ענייני הפוליס חקר אריסטו במשך שנים רבות מהיבטים רבים, אבל משפט אחד אולי עומד בלב לבה של תפיסת עולמו: "האדם הוא מטבעו בעל חיים מדיני". במשפט זה מתגלמת הן גישתו של אריסטו אל מושאי מחקריו כאל תופעות של הטבע, כמי שהיה גם חוקר של הטבע, והן תפיסת עולמו הטלאולוגית: לכל דבר ודבר בטבע תכלית משלו, ותכליתו של האדם היא החיים המדיניים, שהמסגרת הטובה ביותר למימושם היא העיר-מדינה – הפוליס.
הפוליטיקה, לצד ה"פוליטיאה" של אפלטון, מסמנת את ראשית הכתיבה השיטתית בענייני המדינה, ונידונים בה נושאים אשר יטרידו את המחשבה המדינית עד ימינו: כלכלה, מטבע, כוח עבודה, סוגי המשטרים הרצויים והפיכות. גישתו האנליטית של אריסטו משלבת מידה של פשטות, הנובעת אולי ממבנה פשוט יותר של מדינה וחברה בעת ההיא, אבל גם משיטתו "לפרק את השלם המורכב לחלקיו הבלתי מורכבים". בתוך כך מתגלים בטקסט תיאורים וניתוחים בהירים וחיים להפליא. אף על פי שהחיבור צומח מתוך עולם מושגים וערכים של יוון במאה ה-4 לפנה"ס, גם הקורא בן ימינו עשוי למצוא בו שאלות וסוגיות מוכרות.
הפוליטיקה טרם ראתה אור במלואה בעברית. בכרך זה מובאים שלושת הספרים הראשונים של החיבור (מתוך שמונה ספרים המצויים בידינו), עם מבואות והערות המסייעים לקורא להתמצא בטקסט, בהקשריו הפילוסופיים וברקע ההיסטורי שלו.