הספר "תרנגולים כבני-אדם וחמורים כמלאכי-עליון" מתאר את מערכת היחסים שנרקמה בין השוחט ניסן גבאי לתרנגולו קרח, ארך הרגליים, זקוף הקומה, עטור הנוצה והדור הכרבולת, שהיה מעיר את כל תושבי שכונת מחנה יהודה שבירושלים בקריאות השחרית שלו.הסיפור, מתרחש במחצית הראשונה של המאה שעברה, שזור במארג של דמויות ירושלמיות ססגוניות בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל – רבנים, חכמים, עסקנים, מוכרי ספרים, בעלי מלאכה, חלבנים, רוכלים, בטלנים, מוכתרים, שוטרים וחיילים.מהסיפור עולה דמות העיר ירושלים על שכונותיה השונות, בתיה ומוסדותיה, שועיה לצד פשוטי העם, היוצרים את הפסיפס העירוני הנושם. בסיפור רואים את מירקם החיים שהתקיים בעיר, על שמחת החיים והעזרה ההדדית שהיו, לצד העוני והסבל ואפרוריות החיים – כל זאת במסגר המגלה לנו פרטים יומיומים קטנים, אך מרתקים בעיר.

שם הספר
הזדהות, הסתגלות והסתייגות
קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה - עיר יהודית עתיקה שיהודים אין בה, אש טרבלינקה אכלתם
מהפרלמנט הירושלמי