מוריס בלאנשו (2003-1907) היה איש רב סתרים שדיבר אל העולם מבעד למילה הכתובה. העיתונאי, מבקר הספרות הנודע, הסופר והפילוסוף הצרפתי הקדיש את חייו לכתיבה ולתעיות בלתי פוסקות במרחבי היצירה, כלהטוטן המתעלם מדפוסים נוקשים ומשוטט בחופשיות בין סגנונות וז'אנרים.
עברו הפוליטי הותיר אמנם כתם בלתי נמחה שעורר חשדנות גם כלפי משנתו, אולם כתיבתו הפורייה והחדשנית סימנה אותו כפורץ דרך והשפיעה רבות על אנשי הרוח המובילים בצרפת, בהם בארת, דלז, דרידה, פוקו, ובעיקר לוינס ובטאיי, שהיו חבריו הקרובים ביותר.
לכתביו, אשר יצרו עולם חדש המשלב בין ליריקה להגות, כמו גם לשיח המתמשך שקיים עם בני דורו אשר נענו לאתגר והתדיינו עמו ביצירותיהם, היה תפקיד מרכזי בעיצוב המחשבה הצרפתית במחצית השנייה של המאה ה-20.