327 – עמודים מותו של אפז אל-אסד, האב המכונן של סוריה המודרנית, ביוני 2000 היה סיומו של עידן. עליית בנו באשר לשלטון התקבלה על-ידי רבים בפקפוק, אחרי הכל בשאר הגיע לשלטון רק בשל מותו של היורש המיועד, אחיו הבכור באסל, בתאונת דרכים. באסל נועד לשלטון; בשאר שלמד בבריטניה נועד לשמש כרופא עיניים.אבל היו גם כאלה שתלו בעליית בשאר תקוות לרפורמה. דווקה משום שאביו לא הספיק להכין אותו "כראוי" לתפקיד היורש, דווקה משום שחי במערב והתנסה בדרך החיים המערבית, יוכל בשאר, כך סברו, לסטות מדרכו שמרנית של אביו. השינוי הזה לא יתחולל בעת עתה. גם אם הכיר בצורך בשינוי לא עמד לו כוחו להוציא אל הפועל. בתחומים מסוימים ימץ, ואולי נדחק לאמץ, עמדות נוקשות יותר מעמדותיו של אביו – כך בכל הקשר לסכסוך הישראלי- ערבי, וכך גם בשאלת המלחמה בעיראק.גם כיום, קרוב לארבע שנים לאחר עלייתו לשלטון, נותר בשאר אל-אסד בבחינת חידה בלתי-פתורה. בשם האב מקדש לשרטט למען הקורא הישראלי את דיוקנו מלא הסתירות של השליט השני – ואולי האחרון – בשושלת אסד: מיהו האיש הזה ומהי תפיסת עולמו? מה מתחולל בצמרת המדינית והצבאית של שכנתה של ישראל מצפון? מהם הסיכונים ומה הם הסיכויים?