ספר זה נוטל חלק בניסיון העכשווי להחזיר את הגוף החי, הבשרי, למרכז הזירה הפילוסופית.
שרה כהן שבוט מבקשת לחקור את מושג הגרוטסקי – בין השאר דרך בחטין ותפיסת הקרנבל המשחררת שלו – כדי להציגו כמטפורה שדרכה ניתן לשפוך אור על החשיבה הפילוסופית הרואה בגוף ובסובייקט הגופני את נושאה המרכזי.
הגרוטסקי מכיל סוגים שונים של קונפליקטים: בין הרציונלי לאי-רציונלי, בין המשעשע למפחיד, בין החי לחסר החיים, בין היצירה לכאוס.
אלמנטים נוספים בזהותו הם העיוות, האבסורדיות, השארית והגופניות.
חלקו המרכזי של הספר מוקדש לדיון מעמיק בפילוסופיה של מוריס מרלו-פונטי מתוך פרספקטיבה "גרוטסקית".
במסגרת זו מוצגת הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית באור חדש, באור הגרוטסקי על שלל מאפייניו.
מטרת ההקבלה בין מאפייני הגרוטסקי למאפייני הפילוסופיה של מרלו-פונטי היא להדגים את השימוש בגרוטסקי כמטפורה המשמשת להבנת עקרונות פילוסופיים מופשטים.
הבחירה במרלו-פונטי מנומקת לנוכח המקום המיוחד שהגוף תופס בהגותו, שכן הפילוסופיה המרלו-פונטיאנית היא אבן היסוד של הפילוסופיה המבקשת להחזיר את הגוף – ואף את "הבשר" – למרכז הדיון הפילוסופי.
בחלקו האחרון של הספר ישנו ניסיון להבין את הגרוטסקי דרך המפגש עם הגותו של ניטשה, כמו גם דרך פיתוחים חדישים יותר של התיאוריה הפוסטמודרנית, כלומר תיאוריות מגדר פוסט-פמיניסטיות ופוסט- הומניות כגון אלה של ג'ודית באטלר ודונה הראווי.
שרה כהן שבוט היא דוקטור לפילוסופיה.
עוסקת כיום במחקר על אודות תיאוריות מגדר ויחסן לגוף מנקודת מבט פילוסופית;
מרצה בנושאים אלה במסגרות שונות, בין השאר באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון.