"הקובץ הנרחב שלפנינו מאפשר לחוש את שירתה של חלי אברהם – איתן כחויה נמשכת... החוויה השירית החשובה הזאת מושגת בין השאר על-ידי היותם של השירים משוחחים. התהליך השירי שלה הוא כ"קשת במרחב הענני" (מתוך השיר "זריחה חרפית"). שום דבר אינו נמצא לבדו, כולם מדברים, ויש מי שמקשיב... השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של חלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך אמינות וכישרון שירי בולטים ומרגשים" (מירון איזקסון).
"...ההתלכדות של הפרטים והדימויים העשירים למסכת אחת בשיריה של המשוררת,
חלי אברהם-איתן באה גם מכוחה של שפה מציירת: כל שיר כתמונה, כאספקלריה מאירה לאירוע שהוליד את השיר. התאמה ברמה גבוהה, סגולית וייחודית של צורה לחוויה, מציגה בפני קהל הקוראים שירה רבת-הישגים בשיח מלב אל לב, חוצה גבולות
מן הגולה שנגזרה על יהדות תימן לנוכחותה המחודשת במולדת ההיסטורית, מציגה שירה סגולית שמקומה במיטב שירת ההווה" (פרופ' הלל ברזל)
"המשוררת חלי אברהם-איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין.
כמעט לכל שיר אמירה דו-משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות. לפעמים החלומות מתערבלים עם המציאות, ונוצרת תחושה מיסטית... בעושר לשוני ובשפה פיוטית ופיגורטיבית, המשוררת מביעה הרהורים שונים על אירועים בחייה... יסודות אדמה, אש, רוח, מים מאכלסים את רוב שיריה ומשמשים שימויים ןמטאפורות מקוריים... כתיבתה מתאפיינת ככתיבה נשית, בה העולם הקולינארי מתמזג עם עולמה הרוחני השופע אהבה לאדם ולטבע..." (המשוררת מניה הרמן).