במרכז הספר מכתבים לרותם נפרסה מערכת יחסים נוגעת ללב הנרקמת בין אב לבנו שנפטר ממחלה חשוכת מרפא כשהיה כמעט בן ששבכישרון כתיבה מרשים ומוכח משחזר עודד אנגל את קורות חייו הקצרים של בנו, רותם, באמצעות מסכת מכתבים שכתב אליו בתקופת המחלה ובימים שבאו אחר כך, כשהוא משלב באורח מרגש במיוחד בין היומיומי והטריוויאלי לבין תחושות ותנועות הנפש המורכבות והעמוקות ביותר שעברו עליו. אט אט הופך הקורא להיות שותף קרוב ומלווה אינטימי לחוויית שכול כואבת מאין כמוה ודמותו של הילד הרך, שמיתר חייו פקע בגיל צעיר כל כך, הולכת ומתעצבת כנוכחות נפקדת של מלאך תם וטהור שכמו יחיה חיים של נצח. בכך מצטרף מכתבים לרותם לשורת יצירות רבות משמעות החושפת טרגדיה משפחתית קשה מנשוא, המופקעת מן האישי והפרטי אל האוניברסאלי.