“כידוע אני קורא בכמה שפות, ואני משתדל בדרך כלל לקרוא את הספר בשפת המקור,
וכך גם בספר הזה שתורגם כבר מזמן לעברית (כנראה יותר מפעם אחת) בשם "עוברת אורח בסאן-סוסי". בשנות השלושים שבהן התחזק שלטון הרשע של הנאצים בגרמניה הייתה פאריז מלאה פליטים שנמלטו ממנה. על רקע זה נכתב באותה תקופה גם הרומן הזה. זהו סיפורה של אלזה ווינר היפהפיה שגם היא ברחה מגרמניה עם בנה המאומץ הנכה והיהודי כשבעלה היהודי נשאר שם כאסיר במחנה ריכוז. היא מתפרנסת ממקצועה כזמרת ומופיעה בבארים שונים במונמרטר בפאריז. המחבר משתמש באמצעי טכני ידוע ומספר את הסיפור כאילו כחווייה שלו הוא היה יושב הרבה בבית הקפה "סאן סוסי" וכך פגש בדמות המסתורית של אלזה. במשך הזמן מאבדת אלזה את מקום העבודה שלה. בעוד שהיא זקוקה נואשות לכסף כדי לעזור לבעלה האהוב הכלוא בגרמניה. המחבר מתאר את תהליך הידרדרותה הפיזית והמוסרית כרצף של אפיזודות שהוא מעורב בהן. הסיפור הטרגי שנגול לפנינו מעורר מחשבה לשאלות של משמעות האהבה, עד כמה מוכן אחד מבני הזוג להקריב למענה. ועל הצדק ואי-הצדק שבכך. בעיניי מרתקת העובדה שהספר יצא לאור בשנת 1936 (כלומר כמה שנים לפני מלחמת העולם) וכבר אז מוזכרים בו במפורש מחנות הריכוז ההיטלראים והגסטאפו... למרבה האירוניה נאלץ הסופר עצמו ג'וסף קאסל היהודי להימלט כפליט בעצמו עם פרוץ המלחמה ללונדון ושם שירת כטייס בצבא צרפת החופשית. עדיין לא צפיתי בסרט בשם הנ"ל עם רומי שניידר היפיפייה אבל כשקראתי את עלילתו הופתעתי לדעת שהיא קשורה רק באופן רופף ביותר לסיפור המקורי והסיפור העיקרי של הסרט והדגשים שלו בעצם שונים לחלוטין מהספר.”