“הספר הישן הזה של יגאל קמחי שהיה סופר ישראלי, נמצא אצלי בבית וזוהי בעצם הסיבה מדוע התחלתי לקרוא אותו לגמרי באקראי. זה לא שאי אפשר לקרוא אותו - אפשר, עובדה שקראתי אותו ויש בו אפילו מתח מסוים. אבל כללית נראה לי שיש פה החמצה כי הוא "נופל בין הכיסאות" כי באורח מוזר יש בו שילוב בין ספר שנועד לנוער (והוא לא) לבין איזה מין "רומן רומנטי" או "רומן זעיר"... הוא נקרא "מעבר לקווים" אבל האמת היא שהסופר היה צריך לקרוא לו "לאורה" כמו השמות הללו של הסיפורים הרומנטיים של הרומן הזעיר שהיו מפרסמים בארץ עוד לפני קום המדינה...
ואינני מזכיר זאת במקרה, כי העלילה שלו מתרחשת ממש בסוף ימי המנדט הבריטי וקמחי שמיטב שנותיו היו מן הסתם באותן שנים, הכיר את סדרי השלטון הבריטי והוא אף עבד בעצמו בשירותו. מדובר פה באישה צעירה ויפהפייה בת למשפחה חרדית שהתפקרה ומשפחתה החרימה אותה כי היא "יצאה עם אנגלים" ובעצם נכנסה אל חיקו תרתי-משמע של הממסד הבריטי...עד כאן הכל בסדר ואנחנו יודעים על מקרים כאלה שהיו הבחורה הזאת היא מאוד חופשייה בענייני מיטה אבל בעלילה כאן הרפתקאותיה הרומנטיות עוברות טרנספורמציה באורח פלאי מהקצינים הבריטים אל המפקד של ה"ש"י" (שירות הידיעות) של ההגנה...
ומה שנראה לי מאוד לא סביר הוא המהירות המסחררת שבה היא משתנה מ"כמעט אנגליה" לסוג של "בכירה" בממסד הבטחוני החשאי של טרום המדינה... אבל יש כאן גם דברים טובים; קודם כל ניכר שקמחי הכיר היטב כל סמטה וכל אתר בירושליים המנדטורית שבה מתרחשת העלילה והוא מדבר על פרשות צבאיות וביטחוניות שאירעו באמת באזור ירושלים! ומי שאיננו מכיר את ההיסטוריה של תחילת מלחמת השיחרור בארץ בזמן עזיבת הבריטים אותה יכול ללמוד מהספר הזה דברים מעניינים שאכן קרו במציאות! ולכן רמזתי שבמידה רבה יכול היה הספר הזה להיות מיועד לנוער...
אלא שכאמור הוא נופל בין הכיסאות, כי אם מדובר ב"מבוגרים" העלילה היא מאוד פשטנית ובעיניי בלתי אמינה ומצד שני עלילות האהבים של גיבורת הסיפור אינם בדיוק מתאימים לנוער... אז התוצאה היא די לא מרשימה לדעתי...”