בסיגנון אישי מובהק ובכושר התבוננות מעמיק ראות. מכניסנו מחבר הספר בסוד עולמן של דמויותיו: דמות של סופר אלמונוי אשר זה שנים שוקד על כתיבת ספרו הראשון, המגיע לעיירת-עולים בשליחות המשרד למיזוג עדות לשם איסוף נתונים על דרכי ההיגוי של הלשון העברית בפני תושבי המקום, לקראת הגשת הצעת החוק: 'צו היגוי אחיד'. דמותו של פקיד הקליטה, של הקצב הישיש ושל בתו, העיירה על בחוריה שחזרו מן המלחמה האחרונה, על ישישיה ועסקניה - דמויות שדרכי היגוי הלשון בפיהן אמורות לשמש נושא עבודתו. אך הזיקה האישית לדמויות אלה, המתפתחת והולכת תוך כדי מהלך העבודה, מסיטה אותו מנושא מחקרו. הגבול שבין ה'אני' לזולת נופל. הדמיות ממלאות את כל ישותו ומבקשות למצוא את ביטויין. אנו עדים לתהליך התהוותה של היצירה הספרותית הנכתבת והולכת על גבי הכרטיסים האישיים. ובעודו מתמכר לעיצוב דמויותיו, הולך הוא ונלכד בשטף חייהן, ולוח הזמנים משתבש.

שם הספר
חזון
והרוח באותיות
חזון : רומן
כי פנה יום