ברן, שוויץ, שנת 1905. שעת שחר מוקדמת.
פקיד צעיר מנמנם בכיסאו במשרד הפטנטים.
בחודשים האחרונים פוקדים אותו חלומות מוזרים על עולמות-זמן שונים.
יש עולם שבו נע הזמן בתנועה מעגלית, וכל מה שמתרחש בו ישוב ויקרה באותה צורה בדיוק: כל חיבוק, כל נשיקה, כל מוות. בעולם אחר הזמן זורם כמו נהר, והאנשים נשטפים באדוותיו.
בעולם שבו הזמן נע אחורה האנשים חיים את חייהם במהופך, מרגע המוות עד הלידה.
בעולם הסטטי נשארים צעירים לנצח.
ובעולם שמשכו יום אחד בלבד, מספיקים האנשים לחוות כל חוויה מחייהם - אבל רק להרף עין.
"בעולם בלי עתיד, כל פרידה מידיד היא מוות. בעולם בלי עתיד, כל בדידות היא סופית. בעולם בלי עתיד, כל צחוק הוא הצחוק האחרון. בעולם בלי עתיד, אנשים נאחזים בהווה כאילו היו תלויים על צוק."