הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? סקירה של נקודות ההשקה השונות בין המסורת היהודית לבין חוכמת המזלות תחשוף בדרך כלל את החיכוך ואת ההסתייגויות המוכרות: "אין מזל לישראל", "ישראל הם מעל המזל" וכיוצא באלה.
ואולם ככל שנרשה לעצמנו להעמיק אל מאחורי הקלעים של העמדות הפורמליות ונפליג בשדות המרהיבים של מדרשי חז"ל והקבלה, וככל שבמקביל נרד גם לחקר מהותה הראשונית של האסטרולוגיה – נופתע לגלות עד כמה מסוגלות השתיים הללו ללכת יחדיו.
מנקודת המבט הזאת אפשר אפילו לתאר את העיקר היהודי הגדול של החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך דברים ל, יט כהצעה למיצוי שלם של מתנת הבחירה החופשית – דווקא על רקע הניסיון להתמצא בחיים בעזרת הידע האסטרולוגי.
אם נרשה לעצמנו אמירה מרחיקת לכת עוד יותר, נוכל לנסח זאת כך: בין נקודת המוצא של כל אדם – כפי שמתארת אותה המפה האסטרולוגית – לבין נקודת היעד וה"תיקון" שלו, עשויות לחבר, בדרכים עתיקות ומופלאות, המסורת והמצווה היהודית.
מחברי הספר הזה מאמינים ששתי הזרועות הענקיות של המודעות – הבחירה החופשית מצד אחד, והידיעה הנכוחה של טבע האדם ואפשרויותיו מן הצד האחר – חובקות יחדיו כל בן-תמותה ותומכות בכל צעד שלו. על מנת לחיות נכון את האיזון העדין שבין הבחירה ובין הידיעה הזאת, חשוב הן להתוודע אל מכמני-רוח יהודיים, בלתי מוכרים בדרך כלל לקורא הממוצע, והן לעדכן את ידיעותינו על אודות מדע הכוכבים העתיק, המוכר כיום לרובנו כהורוסקופ שבועי חביב ובלתי מזיק.
חשוב לדעת שהאסטרולוגיה בת-זמננו שינתה את מגמותיה ו"התבגרה" לבלי הכר. היא נפתחה להשפעות רב-גוניות, עברה תמורות פילוסופיות קריטיות, ועשתה כמה צעדי ענק – בעיקר אל עבר הפסיכולוגיה המודרנית.
הוגים יהודים חשובים – בני העת העתיקה וגם החדשה – לא רק שאבו מן האסטרולוגיה השראה לתחומיהם, כי אם גם לימדו אותה להיות מופשטת יותר, יומרנית פחות, ובעיקר אנושית יותר. בדרך מפתיעה מצאה עצמה האסטרולוגיה המודרנית גם דתית יותר – במובנים הפנימיים והעמוקים של המושג הזה.
מרים בנימיני, "האסטרולוגיה של המדינה", היא בעלת טור ותיק במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות", ומגישה הורוסקופ שבועי בקול ישראל בהתמדה כבר למעלה מעשרים שנה.
יונדב קפלון, משורר ומורה לחסידות. ערך את "ממך אליך" – מחזורי תפילה, הגות וחוויה לראש השנה וליום הכיפורים, בהוצאת "ידיעות אחרונות".
על העטיפה: תחריטי עץ של המזלות המאיירים את "תפילת הטל" בתוך "מחזור לחג המצות", וינה 1811.

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? סקירה של נקודות ההשקה השונות בין המסורת היהודית לבין חוכמת המזלות תחשוף בדרך כלל את החיכוך ואת ההסתייגויות המוכרות: "אין מזל לישראל", "ישראל הם מעל המזל" וכיוצא באלה.
ואולם ככל שנרשה לעצמנו להעמיק אל מאחורי הקלעים של העמדות הפורמליות ונפליג בשדות המרהיבים של מדרשי חז"ל והקבלה, וככל שבמקביל נרד גם לחקר מהותה הראשונית של האסטרולוגיה – נופתע לגלות עד כמה מסוגלות השתיים הללו ללכת יחדיו.
מנקודת המבט הזאת אפשר אפילו לתאר את העיקר היהודי הגדול של החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך דברים ל, יט כהצעה למיצוי שלם של מתנת הבחירה החופשית – דווקא על רקע הניסיון להתמצא בחיים בעזרת הידע האסטרולוגי.
אם נרשה לעצמנו אמירה מרחיקת לכת עוד יותר, נוכל לנסח זאת כך: בין נקודת המוצא של כל אדם – כפי שמתארת אותה המפה האסטרולוגית – לבין נקודת היעד וה"תיקון" שלו, עשויות לחבר, בדרכים עתיקות ומופלאות, המסורת והמצווה היהודית.
מחברי הספר הזה מאמינים ששתי הזרועות הענקיות של המודעות – הבחירה החופשית מצד אחד, והידיעה הנכוחה של טבע האדם ואפשרויותיו מן הצד האחר – חובקות יחדיו כל בן-תמותה ותומכות בכל צעד שלו. על מנת לחיות נכון את האיזון העדין שבין הבחירה ובין הידיעה הזאת, חשוב הן להתוודע אל מכמני-רוח יהודיים, בלתי מוכרים בדרך כלל לקורא הממוצע, והן לעדכן את ידיעותינו על אודות מדע הכוכבים העתיק, המוכר כיום לרובנו כהורוסקופ שבועי חביב ובלתי מזיק.
חשוב לדעת שהאסטרולוגיה בת-זמננו שינתה את מגמותיה ו"התבגרה" לבלי הכר. היא נפתחה להשפעות רב-גוניות, עברה תמורות פילוסופיות קריטיות, ועשתה כמה צעדי ענק – בעיקר אל עבר הפסיכולוגיה המודרנית.
הוגים יהודים חשובים – בני העת העתיקה וגם החדשה – לא רק שאבו מן האסטרולוגיה השראה לתחומיהם, כי אם גם לימדו אותה להיות מופשטת יותר, יומרנית פחות, ובעיקר אנושית יותר. בדרך מפתיעה מצאה עצמה האסטרולוגיה המודרנית גם דתית יותר – במובנים הפנימיים והעמוקים של המושג הזה.
מרים בנימיני, "האסטרולוגיה של המדינה", היא בעלת טור ותיק במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות", ומגישה הורוסקופ שבועי בקול ישראל בהתמדה כבר למעלה מעשרים שנה.
יונדב קפלון, משורר ומורה לחסידות. ערך את "ממך אליך" – מחזורי תפילה, הגות וחוויה לראש השנה וליום הכיפורים, בהוצאת "ידיעות אחרונות".
על העטיפה: תחריטי עץ של המזלות המאיירים את "תפילת הטל" בתוך "מחזור לחג המצות", וינה 1811.