ספרה השני של עדנה בוכמן פורץ אפיקים חדשים.
קולה של המספרת בוחן בקריצה, בסקרנות ובהרבה חמלה את הדברים הקטנים שבחיים, את הפשטות שביומיום וכיצד הדברים מסתבכים כשהמדובר ביחסים בין גבר לאישה.
בספרה זה, מרחיבה המחברת את מעגל ההתייחסות שלה.
הפן האישי הבולט בספרה הראשון מפנה מקומו למבט אל החוץ, אל הסביבה החברתית הקרובה שהיא מציירת בהומור ובאהדה.
שמו של הספר- האם יש משהו בינינו משקף את מהותו: סיפורן של מערכות יחסים בין אנשים השונים זה מזה במצבים ובגילאים שונים: משירי אהבה הנוגעים ללב כמו קשת; חיים בזוגיות ארוכת שנים ותחושת החמצה במנהרת הזמן.
דמויות בלתי נשכחות המתוארות ברוך ובהומור כמו הדון ז'ואן שאיבד את זיכרונו בשיר-סיפור תעתועים, או- הגברות הפולניות העליזות בשיר ים המוות חי.
הקריאה בספר נוגעת בתחושת החמלה הפשוטה והאנושית בעידן של ניכור.