“מעל המיטה שלי יש מדף, ועל המדף יש ספרים.
ספרי ילדים ועיון ופרוזה וקצת ביוגרפיות ושירים.
וביניהם יש גם ספר אחד, חום מתפורר בלי כריכה,
שמצאתי אצל סבתא פעם וקניתי קניין משיכה,

ויש בו כל מה שצריך בספר, ויש בו דמויות נפלאות,
ויש בו קטעים כאלה שתמיד מעלים בי דמעות.

ויש לו גיבור מעורר מחשבה וטראגי בדיוק במידה
ויש בו לבטים ויש בו טעויות ויש בו תיקון ולמידה.
וגם מרד יש, ומאבק לחרות, וגם קצת מלחמה ודם
וטוב לב
ונאומים חוצבי להבות
וגם אהבת אדם.


והספר הזה, החום, בלי הכריכה, מלווה אותי שנים.
כל כך הרבה דברים אני למדתי מהדפים האלה הישנים.

פעם בכמה חודשים אני קורא אותו שוב, להיזכר.
בכל פעם יש לו טעם. בכל פעם הוא אחר.
הספר הזה הוא לא רק ספר. הספר הזה הוא חבר.

אחר כך אני מחזיר אותו, בזהירות, שלא יתפורר,
אל המדף שמעל המיטה שלי, המדף שמלא ספרים,
ספרי ילדים ועיון ופרוזה,
וגם כמה חברים.”