אריך האקל חושף פרשייה עגומה, שהושתקה במשך עשרות שנים. בלשון תמציתית ומדויקת הוא מתאר את גורלה של הילדה הצוענית סידוניה אדלרסבורג, בתקופת השלטון הנאצי, את אושרה קצר-המועד אצל הוריה המאמצים, ואת ניסיונותיהם הנואשים לשמור עליה ולהצילה מן הגורל המר הצפוי לה.
פרידה מסידוניה אינו רק כתב האשמה כנגד הכוחנות הסמכותית, אטימות הלב והרשעות המנומסת; הוא גם הצהרת אהבה לאותם אנשים, שבימי מבחן התגלו באנושיותם והעדיפו אותה על פני "מילוי חובה" מזויף.
"אריך האקל חקר את גורלה של ילדת הצוענים ותיאר אותו כמקרה טיפוסי – במשפטים קצרים ובלתי יומרניים. מה צריך היה לקרות, כדי למנוע את האירועים הנוראים? מי צריך היה לגלות אומץ לב ולפעול בהחלטיות? בכך כוחו של האקל, המציג שאלות כאלה באופן שאינו מאפשר לנו להתחמק ממתן תשובה".
(פרנץ יוזף גורץ / פרנקפורט אלגמיינה צייטונג)