“זהו אוסף של 9 סיפורים קצרים, השואבים את חומריהם מהמציאות הישראלית של שנות ה-70 (בד"כ)

הסיפורים ריאליסטיים בחריפות, כאילו התבונן יערי במציאות שכולנו מכירים ורגילים בה. הייחוד הוא שהוא עושה זאת בזכוכית מגדלת, ובכך מאיר זוויות אנושיות לגמרי באור מיוחד. כך מתאפשר להתבונן בחיינו ברזולוציה לא שגרתית.

"את השערים פותחים במחצית" על מציאות ירושלמית בימי המנדט, על צדדים מכוערים בה, שנהוג לשכוח;
"טיסה 016" על ניצולי השואה ופערי הדורות
"בין שתים לארבע" מתבונן במציאות ירושלמית בעיני ילד
"כפר נ." על מלחמת יוה"כ כפי שעולה מסיפורו של פצוע הכותב דוקטורט בארה"ב
"מיתה יפה" על טרגדיה צדדית ומקרית במותו של אברהם בימי מלחמת יוה"כ
"היום יומולדת" סיפור אפוקליפטי קטן ורומזני על יחסינו המורכבים עם שכנינו
"המתנה" שמקבלת רות (ואולי ממש לוקחת) משליח של חברתה מהצבא
"יום ראשון, שמונה ועשרה" העוסק במהות היותנו הורים וילדים בו זמנית, דרך סיפורו של מר מרגליות ואביו החולה
"בחזרה לטיטניק" סיפור טיסת בוקר שגרתית של הצוות האירובטי המתכונן למסדר כנפיים.

(הסיכום עבורי, לשם קיבוע בזיכרון)

הסיפור האחרון, שתרם את שמו לקובץ כולו הוא היוצא מן הכלל, בהיותו תערובת הזויה/בדיונית עם מציאות טייסית ריאליסטית מאד. פחות אהבתי אותר, אבל מאד אהבתי בו את התיאורים הטכניים ספציפיים שמאד מזוהים עם טייסים (יערי עצמו טייס קרב). זה אחד הסיפורים היחידים שמתארים מה קורה במנוע סילון כשהמצערת נדחפה, את זרימת הנוזל ההידראולי בשסתומים עד לפתיחתם של כני הנסע (הגלגלים).

זהו ספרו הראשון של אליעזר יערי, הכתב מערוץ 1, שנעלם לי עם הערוץ כולו. לאחרונה הוציא לאור רומן שלם. עכשיו אני בטוח שאחפש אותו.

לסיכום - ממליץ”