"מגיא ההריגה לשער הגיא אינו סיפור אוטוביוגרפי גרידא. המאורעות שהוא מתאר היו נחלתם של רבים שסיפורם נקטע. בני וירצברג, שהיה נער שליח של ד"ר יוזף מנגלה, נמנה עם המעטים שניצלו מגיא ההריגה. באורח מרגש הוא מספר את קורותיהם של עשרה מילדי שארית הפליטה עד שנעשו לוחמי פלמ"ח. מטרתו העיקרית של המחבר היא לנסות לפתור את חידת הליכתם של המיליונים אל מותם. בפתח הדבר כתב: "בעיקר ריחפה לפני עיניי כל הזמן הנוסחה, המזעזעת אותי כל אימת שאשמענה, על אודות הליכתנו 'כצאן לטבח יובל' - נוסחת סלף המוכיחה מדי פעם מחדש כי הבריות מתעלמים לחלוטין מן ההשמדה הנפשית שקדמה, במחשבה תחילה ובתכנון שיטתי, להשמדה הפיזית, ואפשרה אותה". כאשר התאפשר לניצולים לאחוז בנשק בלחימה הגורלית, הם בלטו בעוז רוחם. ; הוצאתו המחודשת של ספר זה מקץ ארבעים שנה מספקת עדות נדירה על חיי נער יהודי באושוויץ ועל התהליך הכאוב והמפצה של בניית זהות ישראלית חדשה. "מגיא ההריגה לשער הגיא הוא לדעתי הספר החשוב ביותר מסוגו שפורסם בישראל. היה זה ספר זיכרונות הראשון שנכתב בידי ניצול, וכמחצית ממנו עוסקת במפגש עם הארץ ועם אנשיה. וירצברג כתב סיפור עז מבע על תהליך ההפיכה לארץ ישראלי. הסיפור עטה נופך מצמרר לאחר שוירצברג שלח יד בנפשו זמן קצר לאחר פרסום הספר". פרופ' חנה יבלונקה"