כתיבתה של רות אלמוג נתפסת לרוב ככתיבה נשית המתמקדת בכמיהה לאהבה שמקורה בתסביך אדיפאלי שלא בא על פתרונו. רחל פלדחי ברנר טוענת בספרה "החופש ליצור" שליבת הכמיהה בכתיבתה של אלמוג מצויה במאבק של אישה-אמנית להגשים את משימתה האמנותית, תוך עימות עם מציאות עוינת ואלימה. אלמוג מתגלה בספר זה כמי שמציגה כתיבה ספרותית חדשנית. אלמוג, כמו גיבורותיה, מונעת על ידי תחושת מעורבות בעולם ועל ידי תשוקה להביא לשינוי בעולם - אלה שני המקורות המניעים את החיפוש המודע אחר דרכי כתיבה אלטרנטיביות ובלתי שגרתיות."החופש ליצור" מאיר את גישותיה החדשניות של אלמוג בנושאי המאבק בפטריארכיה, הדחף להביס את רוע השואה והצורך להתמודד עם תפיסת העולם המיליטריסטית הישראלית. הפואטיקה של אלמוג מחפשת את מקורות האמנות האוניברסליים ודוחה את התפיסה של האמן ככל-יכול. לפי ספר זה אלמוג תרה אחר צורות ולשונות חדשות לשם התמודדות עם העולם האלים והדורסני, חיפוש שעלול להסתיים במפלה. אולם תוקף האמירה האמנותית תלוי בהעזתה של האמנית להמשיך וליצור למרות הסכנות שבתבוסה.רחל פלדחי-ברנר היא פרוספסור לספרות עברית במחלקה ללימודי עברית וחוקרת בכירה במכון ללימודים הומאניסטיים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.