מירה אברך נתפרסמה כעיתונאית וסופרת, בזכות תיאוריה את האנשים שמאחורי החדשות. בספרה זה היא נותנת ביטוי מרתק ושובה-לב, בעלילתו ובסגנונו, להיכרותה עם "האנשים היפים" של החברה הישראלית. ברגישות ובהעזה, ובמידה גדושה של הומור ואירוניה, היא חושפת את עולמה של אדריכלית צעירה ונאה הנקרעת בין אהבת לאיל-הון שוויצרי, ששליטתו על תעשיות אלקטרוניקה מרכזת סביבו את צמרת השלטון והצבא של ישראל, ובין משיכתה לסרן צנחנים ישראלי. הסיפור משתרע על פני שש שעות, בהן מתוודע הקורא אל חיי הנערה הישראלית, המעורה היטב בחברתם של המי-ומי, שסגנון בילוייהם הרחיק אותה מן הסביבה בה גדלה ומידידי נעוריה. במהלך שש שעות אלה, תוך שיחזור חושפני של אהבותיה, היא עורכת מסע, מן הזוהר החברתי והאופנתי, ממסיבות היוקרה הנוצצות, לעבר המציאות הישראלית השורשית, הסיפור "שש שעות-שנה" ממזג תיאורים עיתונאיים עם דקות לירית, ומאכלס עושר רב של דמויות מרבדים חברתיים שונים, המתוארים דרךגביעי שמפניה במסיבות קוקטייל, מבעד להמולת מועדון-לילה ולחוויות של אהבות חולפות.