ידוע שהפסיכואנליזה מרבה לעסוק באימהות, אך בדיקה קפדנית יותר מגלה שברוב המקרים המדובר באם כאובייקט: מה נחוץ לילד מאימו, איך היא משפיעה על התפתחותו. ואילו האם כסובייקט – חוויותיה שלה, צרכיה וחששותיה, הקונפליקטים והפנטזיות שלה לרוב נמחקת. בספרה זה של ד"ר "ענת פלגי הקר" פסיכולוגית קלינית, ומתמחה במכון הישראלי לפסיכואנליזה מתנהל חיפוש מעין בלשי אחר האם הנוכחת נעדרת בתולדות החשיבה הפסיכואנליטית. כמו במשחק ילדים ידוע, נשמעות מדי פעם הקריאות:"מתחמם... מתקרר... קפוא...לוהט!". אך אפילו בסיום הספר התחושה היא שהאם עוד לא לגמרי נמצאה, גם אם ברור יותר היכן לחפש אחריה. הסקירה הביקורתית הנוקבת, המשולבת ברקע היסטורי וביוגרפי, פותחת בפרויד, ממשיכה בקליין, בווינקוט ובאחרים, ומסתיימת בתיאורטיקאיות בנות זמננו המושפעות מן הפמיניזם. מסע זה ממחיש את הפיתוי המתמיד להתקרב לחוויית האם, אך להקריב אות לטובת חוויית הילד. בתהליך זה נוצרת דיכוטומיה בין האם ה"טבעית" והאידיאלית לבין האם המאכזבת וההרסנית, דיכוטומיה חונקת המקפחת את המורכבות והקונפליקטואליות שבלב החוויה האימהית.