הרב שלמה בכור חוצין, שחי בעיראק בין השנים 1892-1843 לקח על עצמו בלי משים, להיות שופרה של יהדות בבל ואיש הקשר שלה עם תפוצות היהודים בארצות השונות. מהות הקשר ואבן הבסיס שלו הייתה השפה העברית בה כתב הרב איגרות רבות, שתפסו מקום של קבע בעיתונות העברית בארצות אירופה באותה תקופה. קריאה באיגרת פותחת לפנינו פתח לעולם אינטלקטואלי של אדם משכיל, יהודי חם היושב בתוך "עמו", תרתי משמע, כבן לקהילת יהודי בבל ובנה הטבעי של קהילת יהודי תפוצות העולם. בתור שכזה מדווח רשב"ח בעין בוחנת וממקודת על אורחות חיי היהודים בבל, ובאותה עת הוא מגלה פתיחות והבנה לחיי התרבות של יהודי המערב. עבודת הלקט של פרופסור לב חקק ומחקרו בתחום מצביעים עך תפקודה המיוחד של העיתונות העברית, שהיוותה ערוץ תקשורתי, תרבותי וחברתי בין קהילות היהודים השונות וידעה להדגיש את המשותף, שהוא רב מהשונה. במבוא לאיגרות, שנחשפות בפני הקורא כאן לראשונה, פורש פרופסור חקק תמונה רחבה הסוקרת את החיים היהודיים בקרב יהודי עיראק ובונה עוד נדבך בספרות המחקר של יהדות המזרח. לב חקק הוא פרופסור לספרות עברית במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג`לס. היה עורכו האחרון של "הדאר". פרסם מאמרים רבים.