מה צריך לדעת ראש ממשלה המבקש להגיע לפתרון פוליטי בירושלים?
מה צריך לדעת הקורא הישראלי המבקש להבין את 'בעיית ירושלים'?
בשיחות קמפ-דיוויד בין ישראל לפלסטינים ביולי 2000 הופתעו הפלסטינים והאמריקאים להיווכח עד כמה לא מוכן היה הצד הישראלי לדיון על ירושלים. בניגוד לסוגיות האחרות כגון טריטוריה, התנחלויות, פליטים או ביטחון, שהוכנו בהן חלופות ותיקים עמוסי נתונים וניתוחי מדיניות, לדיון על ירושלים הגיעו הישראלים בלא נייר עמדה כלשהו.
על-פי עדות המשתתפים, כבר ביום השלישי לדיונים הפכה 'ועידת קמפ-דיוויד' ל'ועידת ירושלים'. הכישלון בהשגת הסדר בירושלים, ובעיקר בשאלת הר-הבית, היה גורם מרכזי בהתמוטטותן של השיחות. הפוליטיקאים והציבור הרחב בישראל אינם מודעים למשקלה ההולך וגובר של 'בעיית ירושלים'. לא רק בין ישראל לפלסטינים אלא גם בין ישראל והעולם המוסלמי. זאת הסיבה לכתיבתו של ספר זה בידי כמה מן המומחים הבולטים בתחום הסכסוך על העיר. המומחים, אנשי אקדמיה שהיו מעורבים שנים רבות גם בחייה הציבוריים של ירושלים, אינם מציעים בהכרח 'פתרון' לבעיית ירושלים. הם מבקשים, בסדרת המאמרים שבספר, לפתוח לקורא הישראלי צוהר אל המציאות של הסכסוך הקשה ביותר, לא רק באזורנו אלא אולי בעולם כולו - הסכסוך הלאומי, הפוליטי והדתי בירושלים. המאמרים מופנים אל ראש ממשלת ישראל, שיבקש ביום מן הימים להגיע לפתרון בסוגיה זו. אולי יסייע ספר זה בידו להימנע מכישלון הימים להגיע לפתרון בסוגיה זו. אולי יסייע ספר זה להימנע מכישלון דוגמת זה שנחל אהוד ברק בקמפ-דיוויד