טביעתה של אוניית הפאר הענקית "טיטניק" מעוררת בלב המחבר תהיות רבות באשר לאפשרות שקיעתם של ערכים אנושיים בתקופתנו. האם יכולה תרבות שלמה לשקוע ולהעלם כספינה במצולות הים? האם יש מוצא מאובדן הדרך של העת הזאת, ואם כן מהו? איזו ראיית עולם תוכל להעניק פתרונות מתקבלים על הדעת למצוקות החברה המודרנית? האם לאמון בזולת ולאמונה באדם יש תחליף או תקומה, אחרי קריסתן של אידיאולוגיות שהתיימרו להקים בעולם אדם חדש? כיצד יעלה בידינו לגלות בתוכנו וגם מחוץ לנו את המפה הנכספת, שתעזור לנו לנווט את הדרך במים גועשים?