כיוון שלא היה בכוחו של יונאס פאולאוויצ'יוס הליטאי להציל את כל היהודים, הוא החליט לנסות להציל את רוחו של העם היהודי. כך התהוותה בביתו ובמסתורים שהכין, כעין תיבת נוח ובה מהנדס יהודי, רופאים יהודיים ונער בן ארבע עשרה עם כינור. סביב מוקד זה נרקם סיפורו האוטוביוגרפי המצמרר ורב התהפוכות של יוחנן פיין, נער עם כינור, המספר את קורותיו, קורות משפחתו, סיפור גבורתה של משפחת פאולאוויצ'יוס, אשר דבר לא הניע אותה ממאמציה להציל יהודים רבים ככל האפשר, ודמויות אותנטיות של יהודים וגויים שיוחנן הנער היה עד לגורלם.
הספר נקרא בעת ובעונה אחת כסיפור עדות וכרומן סוחף ומרתק, המתרחש בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ונע על פני גטו קובנה, מקומות מסתור, תלאות ונדודים, עד בואו של המספר בשערי הארץ הנכספת.
ביכולת התבוננות שקולה , בחסכנות מופתית, מדהימה במידה מרשימה של איזון והתאפקות, מיטיב פיין לספר את פלא הישרדותו , בפורשו יריעה קיומית של עלילה מרתקת ופסיפס אנושי של דמויות , הנחרטות בזיכרון במאבקן הבלתי מתפשר נגד האכזריות והזוועה בשיא גילומן הגהינומי. מעשים נדירים באנושיותם, מציעים לקורא אפשרות להבנת עמידתו של האדם במחיצת הרוע , תוך היאחזות במידת החסד, הרחמים והחמלה, המועצמים על רקע עולם שהולך ומתפרק מערכיו האנושיים.
"האם אין הסיפורים הללו מתחילים לחזור על עצמם?... שוב נער יהודי עם כינור, שוב קול הלמות מגפי קלגסים, שוב מוות ויגון. אבל הספר הזה ניצח אותי, נשביתי בכבליו ונסחפתי", מעיד מבקר הולנדי עם צאת הספר לאור בתרגום להולנדית, "נסעתי ברכבת והייתי שקוע כל כך בספרו של פיין, עד כי החמצתי את תחנת היעד שלי".
"משהחילותי לקרוא את כתב היד נער עם כינור , לא יכולתי להניחו מידי", כותב מנחם ברינקר, "על רקע הגיהינום המתחולל מסביב... מנשבת בספר רוח כמעט אופטימית של אמונה בעתידו של האדם כיצור מיוחד במינו, שיכול לעולל לא רק את המזוויע ביותר, אלא גם את המופלא... חובה לפרסם ספר זה כדי להראות בזכות מה 'קם האדם מן האפר' ויכול להמשיך לחיות".
"גיבוריו של פיין הם אנשים יחידאים, שהתמודדו על חייהם בנסיבות בלתי אפשריות ויכלו להן", אומר מתתיהו מינץ, והם מאירים "באור נגוהות את חשכת הימים ההם ... ולזכותו של פיין יאמר שלא צייר אותם על פי ראיית בוסר של נער, אלא הקפיד להבינם בזיקה לניסיון חייו שנצבר והלך בתוככי נפשו".
יוחנן פיין, יליד ליטא (1929). שריד גטו קובנה. ב- 1950עלה ארצה והצטרף לקיבוץ עמיר, ומאז 1953 מתגורר בחולון, עסק בראיית חשבון. למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב.