"את נולדת בארץ קרה ועטפו אותך בשכבות, בעיקר ליד פתחי האוזניים והצוואר, בכובע ארוך שמשתפל ומגן על האוזניים והצוואר. מאז את מתכווצת בקור. את לא יודעת להתגונן ואת לא יודעת להיות חזקה. את מוותרת לקור. את נולדת בארץ של יערות. לא בארץ של חורשות שמכנים אותן יער..." "בארץ שבה נולדת לא מדברים בגוף שני. רק לעיתים רחוקות. אומרים: אבא רוצה, יסכים מר לכבדני בסיגריה, יואיל אדוני לשבת. מאז נשארת לעצמך את מדברת בגוף שני." גיבורי הספר הזה הם עקורים, פליטים ומהגרים שבאו מהארץ הקרה שלא מדברים בה בגוף שני, מן העולם שלפני ובזמן המלחמה ? לארץ החמה והישירה הזאת, אל עולם בהתהוות, שלא תמיד מצאו בו את מקומם. זהו ספר הפרוזה הראשון של המחברת, ספר פיוטי ומלא כאב. רחל שיחור פרסמה מאמרים וספרים בתחום הפילוסופיה.