... אמי אומרת: היינו שומעים את קולותיהם קוראים "קדימה"... וגדרות האבן נהרסות, ונשמע קול הדומה לקולו של הרעם, והכפריים ממהרים לכל עבר, מתפזרים ומתכנסים, ואחי הגדול ממהר ועוזב את העיירה ושב הביתה, וכך תופס אותו אחד מהם, וצועק עליו:" לאן? כבר הלכו כולם" והוא מתכוון בכך לאנשים הגרים בבית זה שבשולי אם אלזינאת. ...הבית היה ריק ואף אחד אינו משלים את הסיפור או מחבר את חוטי העלילה. בחצות הלילה התעוררתי כשאחד מהם נושא אותי... ...מאוחר יותר קורא שהגדוד הרביעי של חטיבת ´גולני´ הוא זה שהוטל עליו להרוס את אם אלזינאת בליל ה-15.5.1948 . הפעוט בן הארבע שנישא באותו לילה על כתפיו של אחד הכפריים הנמלטים על נפשם הוא מחמד אלאסעד, מחבר הנובלה "ילדי הטל", בה הוא מגולל את טראומת העקירה, הפליטות והגולות שנכפים עליו ועל העם הפלסטיני למעלה מחצי מאה. הנדודה מכפר הולדתו אם אלזינאת בפלסטין, לג´נין, בצרה בעיראק, כווית, ירדן, קפריסין, בולגריה, ושוב כווית ? הפכו את הסופר ל"יהודי הנודד" של ימינו. הנובלה, הכתובה בפרוזה לירית, משלבת סיפורים שהמחבר שמע במהלך השנים, בעיקר מפי אמו, ועקורים נוספים מכפר הולדתו. הנובלה מגוללת את "הנוכבה" האישית והקולקטיבית. כאבוזעם באים בה לידי ביטוי, אך היא נטולת ביטויים של שנאה ואין בה קריאות לנקם. לצד המריר, ההומור משמש מפלט ומקלט.
